השוכר משוכר פטור?! – לא בטוח…
אהרון נסע לטיול בצפון הארץ עם חבריו ברכב ששכר מחברת השכרה כאשר בחוזה שחתם מול חברת השכרה, נאסר על השוכר (אהרון) להתיר לאחר לנהוג ברכב.
נהג הרכב השכור התעייף
ביום השני בדרך חזרה הביתה, לאחר נהיגה ממושכת התעייף אהרון והחליט לתת לדוד לנהוג כי:
"מה כבר יקרה, כוּלה 20 ק"מ".
לאחר שנסעו כ5- ק"מ איבד לפתע דוד את השליטה על הרכב והתנגש ברכב אחר.
3 אנשים נפצעו ולרכב נגרם "טוטל לוס".
חברת הביטוח של הרכב השכור התנערה ולא הסכימה לפצות את חברת ההשכרה על הנזקים שנגרמו לרכב.
כמו כן, לא הסכימה לפצות את שלושת הנפגעים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם, שכן דוד נהג ללא היתר ואינו מכוסה בפוליסה.
הוגשה תביעה לבית המשפט:
בית המשפט הבחין בין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב השכור לבין נזקי הגוף שנגרמו לנוסעים.
לגבי נזקי הרכוש שנגרמו לרכב השכור:
קבע בית המשפט כי צודקת חברת הביטוח בטענתה, שכן החוזה שנחתם בין אהרון לחברת ההשכרה הגביל את מס' הנהגים לאהרון בלבד ולכן הרשאתו של אהרון לדוד לנהוג ברכב – אינה תופסת ואין כיסוי ביטוחי לנזקי הרכב.
לעומת זאת לגבי אותם נפגעים שנפעו בגופם קבע בית המשפט העליון, כי די במתן רשות ראשונית על-ידי השוכר (אהרון) לשימוש ברכב, המכוסה על-ידי פוליסת הביטוח, כדי שהנוהג (דוד) ייחשב כמי שנוהג בהיתר מבעל הרכב.
מבחינת חברת הביטוח, די – לצורך כיסוי ביטוחי – שהשימוש שנעשה ברכב נכלל במסגרת המותר לפי הפוליסה,
ואין בסטייה כאמור של אהרון, מן המוסכם בינו לבין חברת ההשכרה, כדי לשחרר את חברת הביטוח מחבותה.
אין שוני במהות החריגה
מסירת הנהיגה לצד שלישי בניגוד למותר, דהיינו חריגה מההרשאה בנוגע לזהות הנוהג, אינה שונה במהותה מחריגה אחרת מהרשאה, כמו לדוגמא אם החליט אהרון לנסוע לבאר שבע ולא לצפון, אלא אם כן עצם מסירת הרכב לנוהג הנוסף מפרה הוראה מהוראות הפוליסה כגון איסור מסירת הרכב לידי אדם חסר רישיון נהיגה.
במקרה אחרון זה אין לייחס לנותן הרשות הראשונית מתן היתר לנהיגה שאינה מכוסה על-ידי הביטוח.
נזקי רכוש מול נזקי גוף
כדאי לציין כי ההבדל בין שני העניינים נובע ממהות החוק החל על העניין:
בנזקי רכוש:
חל חוק החוזים שמעניק חופש לצדדים לבחור מהו התנאים והמסגרת לחוזה ההשכרה ולכן אם נאסר על אחר לנהוג, הוא גם אינו מבוטח.
לעומת זאת בנזקי גוף:
חל חוק חוזה ביטוח שלא ניתן להתנות עליו, כאשר היקף היחסים הפנימיים בין בעל הפוליסה לבין הנוהג נקבע לפי מידת הכיסוי הביטוחי ביחסים בין בעל הפוליסה לבין המבטח, מוציא הפוליסה.
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי בשום אופן ויש לבחון כל מקרה עפ”י נסיבותיו.