לפני מספר שנים, פנתה למשרדי לקוחה בת 42, אם לשלושה. במהלך ניתוח שגרתי, אירעה שגיאה קריטית במתן תרופה אשר הובילה לתגובה אלרגית חמורה. הצוות הרפואי כשל בבדיקת רשימת האלרגיות שלה, למרות שאלו תועדו בבירור בתיק הרפואי. התוצאה הייתה הרסנית: נזק גופני כבד, אשפוז ממושך וחודשים ארוכים של שיקום מפרך. לצערי, כעורכת דין המלווה נפגעי רשלנות רפואית מזה כשני עשורים, אני עדה למקרים דומים בתדירות גבוהה מדי.
במהלך למעלה מ- שנות ניסיוני כעורכת דין נזקי גוף העוסקת בין היתר בתביעות רשלנות רפואית, נוכחתי לדעת כי מרבית הנפגעים אינם מודעים למלוא זכויותיהם. רבים חשים אשמה, חוששים להתעמת עם הממסד הרפואי שטיפל בהם, או פשוט אובדים בנבכי הבירוקרטיה. מטרת המאמר הזה היא להעניק לכם את תשתית הידע הנדרשת בכדי שתהיה לכם אפשרות להבין מתי טעות רפואית נחשבת רשלנות ומהווה עילה לפיצוי, וכיצד עליכם לפעול במקרה כזה, בכדי להגן על עתידכם.
מהי רשלנות רפואית? התשתית המשפטית שחובה להכיר
במישור המשפטי, תביעת רשלנות רפואית נשענת על קיום של ארבעה יסודות מצטברים:
- חובת זהירות- חובה בסיסית המוטלת על כל רופא או איש צוות רפואי כלפי המטופל מרגע שמתחילה ההתקשרות הטיפולית.
- הפרת חובה (מבחן "הרופא הסביר")- מדובר על לב התביעה. אנו בוחנים האם הצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקצועי המקובל במקרה, כלומר, האם רופא סביר באותן נסיבות היה פועל אחרת מכפי שפעל אותו הרופא.
- נזק ממשי- הוכחת נזק פיזי או נפשי בגין ההתנהלות הרשלנית. אי-נוחות בלבד או ניתוח שכשל אינה מהווה עילה לתביעה בנזיקין.
- קשר סיבתי- הוכחה כי הנזק נגרם כתוצאה ישירה מאותה התנהלות רשלנית. הוכחת הקשר הוא השלב המורכב ביותר בתביעת רשלנות רפואית והוא דורש חוות דעת רפואית מומחית המעידה על קיומו.
חשוב להדגיש כי הרפואה אינה מדע מדויק, ולא כל טעות מוגדרת כרשלנות. המבחן המכריע הוא האם הטעות נבעה מסטייה מנורמת הטיפול המקובלת ו/או האם היתה פגיעה באוטונומיה של המטופל.
מהי רשלנות רפואית במתן תרופות?
שגיאות במתן תרופות הן מהצורות השכיחות והמסוכנות ביותר של רשלנות רפואית. התרחישים המרכזיים בהם אני נתקלת לא מעט בנושא זה:
- מתן תרופה שגויה- מדובר בכשל חמור שבו ניתן למטופל טיפול/תכשיר רפואי שאינו מיועד לו, לעיתים בשל דמיון בשמות התרופות (כגון החלפה בין "זילקס" ל"זיפרקסה"). לפני כשנתיים, ייצגתי מטופל שקיבל תרופה לדילול דם במקום התרופה הנדרשת, דבר שהוביל לדימום פנימי מסכן חיים. התיק הסתיים בפיצוי משמעותי, אך חשוב מכך, הלקוח זכה למעטפת הכלכלית שאפשרה לו להשתקם. למה זה פה?
- מינון שגוי- מינון יתר עלול להוביל להרעלה ולנזק בלתי הפיך לאיברים פנימיים, בעוד שמינון חסר עלול לגרום להחמרת המחלה בשל היעדר יעילות טיפולית. בקרב ילדים, הסיכון כפול, שכן המינון נגזר ממשקל הגוף וכל טעות חישוב קטנה קריטית ועלולה לסכן את הילד.
- התעלמות מאלרגיות והתוויות נגד (Contraindications)- העדר בדיקת ההיסטוריה הרפואית היא מחדל חמור. מתן תרופה למטופל שידוע כאלרגי אליה (כמו פניצילין) עלול להוביל לשוק אנפילקטי. בנוסף, על הצוות הרפואי לוודא כי אין אינטראקציות בין-תרופתיות מסוכנות אשר עלולות להפוך את השילוב לקטלני.
- טיפ חשוב מהניסיון שלי: אם נפגעתם מטעות תרופתית, תעדו מיד את שמות התרופות, המינונים ושמות אנשי הצוות שטיפלו בכם. לתיעוד המיידי יש משקל מכריע בתוצאות התביעה.
שגיאות באבחון רפואי
אבחון שגוי או אבחון מאוחר נחשבים לאחד התחומים המורכבים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית. מדובר במקרים שבהם הכשל הוא לא בהכרח בטיפול עצמו, אלא בשלב הקריטי של זיהוי הבעיה הרפואית. רשלנות באבחון רפואי כוללת:
- אבחון שגוי– מצב שבו מאובחנת מחלה אחרת במקום המחלה האמיתית. דוגמאות שכיחות כוללות מקרים בהם מחלה ממארת מאובחנת בטעות כמחלה שפירה לדוגמא: גידול במעי הגס המוגדר כטחורים, או התקף לב המאובחן כצרבת. אבחון מוטעה עלול להביא לעיכוב בטיפול הנדרש ולהחמרת מצבו של המטופל.
- אבחון מאוחר (Delayed Diagnosis) – האבחנה הסופית נכונה, אולם העיכוב באבחון גרם להחמרת המצב הרפואי. כך, למשל, זיהום שלא טופל במועד והתפתח לאלח דם (ספסיס) עקב התמהמהות הצוות הרפואית
- אבחון חסר– הימנעות מביצוע בדיקות נחוצות חרף תלונות ברורות או קיומם של סימני אזהרה גישת "נמתין ונראה" אינה עומדת בסטנדרט הרפואי הסביר כאשר קיימים נתונים המחייבים בירור מיידי.
העדר נוכחות רופא בחדר לידה
לידה היא תהליך דינמי, אשר עלול להסתבך בתוך דקות ספורות. הסטנדרט הרפואי המקובל מחייב נוכחות או זמינות מיידית של רופא מיילד בשלבים הקריטיים. מצבים כגון: מצוקה עוברית הנובעת מחוסר חמצן או דימום פוסט-פרטום אצל היולדת מחייבים התערבות רפואית מיידית.
אי נוכחות של רופא בחדר לידה במצבים אלה עשוי להוות סטייה חמורה מסטנדרט הטיפול הסביר וליצור אחריות משפטית לא רק כלפי הרופא המטפל, אלא גם כלפי המוסד הרפואי כגוף אחראי למערך הטיפול.
ההליך המשפטי -שלבי העבודה במשרדי
ניהול תביעת רשלנות רפואית מחייב דיוק, יסודיות וראייה אסטרטגית ארוכת טווח. שלבי העבודה במשרדי בתביעות רשלנות רפואית כוללים:
- איסוף ראיות מקיף– הזמנת התיק הרפואי המלא, בהתאם לזכות הקבועה בדין לקבלת העתק בתוך 21 ימים.
- בחינה משפטית ואסטרטגית -הערכת סיכויי התביעה והיקף הנזק שנגרם.
- חוות דעת רפואית– שלב מהותי ביותר בהליך. התביעה מתבססת על חוות דעת של מומחה רפואי הקובעת כי חלה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר. משרדי פועל בשיתוף עם מומחים בכירים בתחומם לצורך ביסוס הטענה המקצועית.
- הגשת התביעה וניהולה– ייצוג עקבי ונחוש בפני הערכאות המשפטיות עד להשגת הפיצוי המקסימלי האפשרי.
חשוב להדגיש את סוגיית ההתיישנות: ככלל, תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים ממועד האירוע. לגבי ילודים/קטינים הרי זה 7 שנים מהגיעם לגיל 18. עם זאת, מומלץ לפעול בהקדם האפשרי, על מנת למנוע קושי באיתור ראיות ואיסוף חומר רפואי.
ראשי הנזק והפיצויים האפשריים
בתביעות רשלנות רפואית, מטרת הפיצוי היא להשיב את מצב הנפגע, ככל שניתן, למצב בו היה אלמלא הרשלנות. הפיצוי יקבע בהתאם למצבו של הנפגע, נכותו, גילו וכושר תעסוקתי, וכוללים בין היתר, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, אובדן כושר השתכרות, הוצאות סיעוד והתאמת דיור. וכן פיצוי בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ואובדן הנאות חיים, לרבות ההשלכות הנפשיות והגופניות של האירוע.
שאלות נפוצות
1. האם כל תוצאה רפואית לא טובה נחשבת לרשלנות רפואית?
חד משמעית לא. הרפואה אינה מדע מדויק. ולכל פרוצדורה רפואית קיימים סיכונים מוכרים. רשלנות רפואית מתגבשת רק כאשר ניתן להוכיח שהצוות הרפואי סטה מ"מבחן הרופא הסביר", כלומר, פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת, לא ביצע בדיקות מחויבות או התעלם מסימני אזהרה ברורים. אם הרופא פעל במיומנות ובזהירות ובכל זאת נגרם נזק, לרוב לא תקום עילת תביעה.
2. כיצד ניתן להוכיח רשלנות אם אין לי ידע רפואי?
הוכחת הרשלנות נשענת על "חוות דעת מומחה". כעורכת הדין שלכם, התפקיד שלי הוא לאתר את המומחה הרפואי הבכיר והמתאים ביותר בתחום הפגיעה (למשל כירורג, קרדיולוג או מיילד). המומחה עובר על התיק הרפואי המלא וקובע באופן רשמי האם הייתה חריגה מהנורמה המקצועית והאם קיים קשר ישיר בין הטעות לבין הנזק שנגרם לכם. ללא חוות דעת כזו, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות לבית המשפט.
3. האם כדאי להגיש תביעה גם אם הנזק שנגרם הוא זמני ועבר?
התשובה תלויה בהיקף הנזק וההוצאות שנגרמו לכם. ניהול תביעת רשלנות רפואית הוא תהליך יקר (בשל עלות חוות הדעת והאגרות) ומורכב. לכן, אנו בוחנים בשיחת הייעוץ האם גובה הפיצוי הצפוי מצדיק את עלויות ההליך. אם מדובר בנזק זמני שגרם להפסדים כלכליים משמעותיים או לסבל רב, ייתכן שיש מקום לתביעה. מנגד, אם הנזק היה מינורי וחולף ללא השלכות עתידיות, ייתכן שהגשת תביעה לא תהיה כדאית כלכלית.
מקצועיות מעניקה ביטחון
לאורך שנות העיסוק הרבות שלי כעורכת דין נזקי גוף העוסקת בתביעות ביטוח לאומי, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד, למדתי כי ההכרעה בתיקי תביעות נזקי גוף תלויה בפרטים הקטנים. במקרה של תביעות רשלנות רפואית היא גם תלויה באיכות חוות הדעת הרפואית. שילוב של בקיאות משפטית מדויקת, ניתוח מעמיק של החומר הרפואי וליווי אישי צמוד הוא המפתח למיצוי זכויות מלא.
אם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אינכם נדרשים להתמודד עם ההליך לבד. אני כאן על מנת לייצג אתכם ולהיאבק על מלוא הזכויות המגיעות לכם. השאירו פרטים כאן או צרו קשר ואשמח להעניק לכם מידע ראשוני ללא התחייבות.
*כותבת המאמר היא עורכת הדין שלהבת רובין מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף כבר למעלה -20 שנה, עם מאות תיקים שזכו בהם לקוחותיה לפיצויים משמעותיים. המשרד פועל משני סניפים – בתל אביב ובירושלים.*
