האם מגיע פיצויים בגין נשיכת כלב?
התובע יצא מביתו לטייל עם הכלב המשפחתי כשהוא קשור ברצועה.
לפתע כלב אחר מסוג בוקסר, שהיה בלווייתה של הנתבעת ברח ממנה ורץ לעברו של הכלב והתנפל עליו באכזריות.
התובע ניסה להימנע ממריבת כלבים זו ומשך את הכלב בחזרה באמצעות הרצועה, בניסיון לברוח עמו בחזרה לביתו. אז התנפל עליו הבוקסר, תקף אותו ונשכו בכף ידו השמאלית.
התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת וצרף לה חוות דעת רפואית מטעמו הקובעת לו 10%.
מנגד התגוננה הנתבעת וטענה כי:
כלב הבוקסר, הינו כלב רגוע לעומת אופיו האלים של הכלב.
עוד היא טענה כי הכלב לא היה קשור ברצועה ולא היה זמם על פיו.
לעצם האירוע הנתבעת אינה מכחישה אותו ואולם היא טוענת כי היה זה הכלב השני שתקף את כלב הבוקסר שלה, בעוד הבוקסר קשור ברצועה ופיו חסום בזמם.
אכן התובע נפגע בתאונה ואולם הוא ננשך על ידי כלבו-שלו, בעת שניסה לאחוז בו ולהרחיקו מהבוקסר.
הנתבעת צרפה חוות דעת הקובעת כי לא נותרה לתבוע נכות מהתאונה.
התובע העיד בפני בית המשפט ואילו הנתבעת לא טרחה להתייצב לבית המשפט
בית המשפט קבע כי:
נראה כי הנתבעת התחמקה מלתת עדותה ועדותו של התובע אמינה עליו.
בהיותה מאוזנת, סבירה והגיונית.
התובע בהגינותו הודה כי לכלב לא היה זמם, הגם שהיה קשור לרצועה.
התובע הניח כי הבוקסר לא ביקש מלכתחילה לנשוך אותו, אלא עשה כן רק משום שהתובע ניסה להפריד בין הכלבים הניצים.
בלתי סבירה בעיניי טענתה של הנתבעת, שעולה רק בתצהירה ולא בכתב הגנתה, על פיה היא הייתה זו שננשכה על ידי הכלב.
וכזכור, לגרסתה, אף התובע היה זה שננשך על ידי הכלב.
משמע, על פי גרסה זו הכלב גם התנפל על הבוקסר, גם נשך אותה, וגם נשך את בעליו, הוא התובע.
נקבע לתובע פיצוי לפי נכות בשיעור של 7% (אשר נקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי נכות כללית ומהווים מעין דרך אמצע).
כתוצאה מהתאונה עבר התובע ניתוח שכלל תפירה וקיבוע של האצבע.
הוא היה משולל כושר עבודה מוחלט לתקופה של מעל מחצית השנה, בה נדרש לטיפולים פיזיוטרפיים ולטיפולים במרפאה לריפוי בעיסוק.
אכן ידו הימנית של התובע הינה היד הדומיננטית, ואולם בשנים האחרונות הוא החל לסבול מרעד בידו הימנית, אשר הלך והחמיר, וכתוצאה מכך הוא נאלץ להשתמש בידו השמאלית, בה כאמור אצבעו השנייה החשובה פגועה בנכות צמיתה.
