נפילה בחנייה ביציאה מהעבודה מי אחראי והאם יש פיצוי?

האם מסילת מתכת של שער כניסה חשמלי, המתוחה לרוחב כל שטח כניסה למתחם בניין והבולטת מעט מעל פני השטח, מהווה סיכון בטיחותי?

התובעת יצאה מעבודתה (הנתבעת 1), המצוי בבניין שבבעלות הנתבעת 2, בעודה צועדת לכיוון בתה שהמתינה לה ברכב בסמוך לשער הכניסה, נתקלה רגלה במסילת המתכת של שער הכניסה החשמלי והיא מעדה ונחבלה בכתפה הימנית.

התובעת הפנתה אצבע מאשימה לנתבעת 1, המעבידה שחובתה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה; לנתבעת 2, בעלת המקרקעין ומשכירת הנכס; וכן לנתבע 3, כמי שהתקין את השער והמסילה.

מי אחראי  לתאונה? האם מגיע לתובעת פיצוי?

 תביעה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט אשר קבע:

התובעת כשלה, לנגד עיני בתה, במסילת מתכת של שער חשמלי שגובהה 26 מ"מ, המתוחה לאורך כל קו הכניסה למתחם הבניין שבבעלות הנתבעת 2 ואורכה כ-9 מטרים.

במועד התאונה שימשה כניסה זו הולכי רגל רבים וכן רכבים ומשאיות גם יחד.

לא היה פיקוח  אדריכלי או הנדסי בעת התקנת השער והמסילה וגם לא בוצעו בדיקות תקינות לאחר מכן.

המסילה אינה עומדת בתקנים, מכח היקש לתקנים לעניין מרווחים בין ריצופים.

הזמנת השער והמסילה נעשתה ע"י הנתבעת 2 מהנתבע 3, שלקח על עצמו לטפל בכל הפרויקט למרות שבפועל אינו עוסק בייצור והתקנת שערים, והביצוע נעשה ע"י הצד השלישי כקבלן משנה.

בשלב כלשהו לאחר התאונה הותקנו ע"י הנתבעת 2 מעין רמפות אלכסוניות משני צדי המסילה (באופן שגובהה לא יבלוט מעל פני הקרקע), וכן שילוט הכוונה למעבר המיועד להולכי רגל.

אין ספק שהאחריות לנזק רובצת באופן ברור ונהיר לפתחם של הנתבעים 2 ו – 3 ושל הצד השלישי. אחריות הנתבעת 2 למוזמנים לבוא בשערי המקרקעין שבבעלותה, ואחריות הנתבע 3 והצד השלישי להתקנת השער ומסילתו באופן שלא יהוו סיכון בטיחותי.

האם גם לנתבעת 1, כמעבידה וכשוכרת במתחם, יש אחריות?

סביבת עבודה בטוחה משמעה גם דרך בטוחה אל מקום העבודה וממנו. ברור שאין מקום להרחיב דרישה כך שתתחיל ברגע בו יוצא עובד מדלת ביתו לכיוון העבודה, אבל אין ספק שאחריות זו קיימת מעת נכנס העובד בשערי מתחם מקום העבודה.

טול, כדוגמא, מקום עבודה המצוי בקומה השלישית של בניין ללא מעלית, והמדרגות אליו שבורות וחסרות ונפגע עובד.

היעלה על הדעת שתוסר מהמעביד החובה לסביבת עבודה בטוחה רק משום שהמדרגות הינן מחוץ לדלת מקום העבודה? ודאי שלא!

ויפים הדברים גם למקרה דנן, ומיוחד כשלא ברור על אלו אנשי מקצוע סמכה הנתבעת 1 לאחר שלמדנו שלא היו לנתבעת 2 יועצים, מהנדסים או אדריכלים שהיו מעורבים בהתקנת השער והמסילה כך שלא ייווצר מפגע מסוכן לעוברים ושבים.

יחד עם זאת ברי שאחריותה של הנתבעת 1 מוגבלת ונמוכה משל שאר הנתבעים ואני רואה לנכון להעמידה על 10%. היתרה תחולק בשווה בין הנתבעת 2 והנתבע 3.

בית המשפט ייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 20% בשל היכרותה עם המקום וחובתה להזהר.

מומחה בית המשפט קבע לתובעת נכות בשיעור של 13% בגין

פגיעה בכתף. בית המשפט פסק לה סכום פיצוי כולל בסך של

213,000 ₪.

בית המשפט אף קבע כי יושב לה שכר הטרחה ששילמה עבור

יצוג  עורך הדין בביטוח לאומי.