כמה משקל מותר להרים בעבודה, ומי מפצה עובד שנפגע?
בישראל אין בחוק משקל מרבי שמותר לעובד בגיר להרים בידיים, אבל בתי המשפט קבעו שנשיאת 20, 30 ואף 50 ק"ג לאדם ללא אמצעי עזר עלולה להיחשב רשלנות של המעסיק, ואילו 10 ק"ג לאדם ייחשבו לרוב סבירים. כשהמעסיק לא הדריך את העובד ולא קבע שיטת עבודה בטוחה, הוא זה שמפצה על הנזק, וכך קרה במקרה שלפניכם: העובד קיבל 103,000 ₪ מביטוח לאומי, ובית המשפט פסק לו עוד 95,000 ₪ מהמעסיק.
מה קרה: נהג חלוקה שנפגע בהרמת ארגז
התובע עבד כנהג העמסה וחלוקה בכל רחבי הארץ. עבודתו התבצעה ברמפת העמסת סחורות, ועיקר התפקיד היה לשאת מטענים ולהעמיס אותם על רכב לצורך הובלה. לשם כך סופק לו רכב מסחרי (טנדר סגור).
כחודש אחרי שהתחיל לעבוד, התבקש התובע לעזור לעובד אחר לשאת ארגז לאורך כמה מטרים ולהעמיס אותו על המשאית שבה עבד. תוך כדי ההרמה הרגיש כאב בחלק הקדמי של הזרוע השמאלית, ובהמשך התברר שנגרם לו קרע חלקי בשריר הביצפס במרפק שמאל.
מי אשם בתאונה? טענות הצדדים
מה טען העובד
- המעסיקה התרשלה כשהנהיגה שיטת עבודה לא בטוחה, וזו שגרמה לפציעה.
- משקל הארגז היה בין 20 ל-30 ק"ג, משקל שמסוכן ובלתי סביר לשאת בלי ציוד ומכשור מתאימים.
- הוא לא קיבל שום הדרכה על אמצעי הבטיחות, על הסיכונים בעבודה או על שימוש באמצעים מכניים להרמת משאות, ובנסיבות המקרה ממילא לא ניתן היה להשתמש באמצעים כאלה.
- הטענה שאסור היה לו לעזור לחברו לעבודה חסרת בסיס, ובכל מקרה לא היה בשטח גורם שאפשר היה לבקש ממנו אישור או הנחיות בזמן אמת.
מה טענה המעסיקה
- משקל הארגז לא עלה על 15 ק"ג, ובכל מקרה היה על התובע להרים אותו בעזרת האמצעים המכניים שסופקו לו.
- עוד לפני שהתחיל לעבוד ידע התובע מה כוללת העבודה ומה הסיכונים שבה, ולא טען שיש לו מגבלה פיזית.
- התובע לא היה רשאי לסייע לחברו, עשה זאת מתוך רצון להרשים את מעסיקיו ובניגוד לנהלים, וסיוע כזה דרש אישור של מנהלו.
- התובע קיבל הדרכה מלאה על אופן העבודה, נהלי הבטיחות והשימוש במכשירים המכניים, ומנהלו נכח בשטח לאורך כל היום.
מה קבע בית המשפט על חובות המעסיק
חובה להדריך את העובדים
אחד מאמצעי הזהירות המרכזיים שמעסיק חייב לנקוט הוא הדרכה נאותה של העובדים על דרך ביצוע העבודה ועל הסיכונים שבה, ובמיוחד כשמדובר בעובדים חדשים.
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכה לעובדים) מטילות על המעסיק חובה רחבה לוודא שהעובדים פועלים בתנאי בטיחות מיטביים. לא מספיק לספק ציוד מגן ולהדריך: המעסיק צריך גם לפקח בפועל שההנחיות מתקיימות.
חובת זהירות כלפי עובד שמרים משקלים
בתי המשפט הכירו בכך שנשיאת משקלים כבדים בלי אמצעי עזר מתאימים, ובלי הדרכה על השימוש בהם, עשויה להיות הפרה של חובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה.
החוק עצמו לא קובע משקל מרבי להרמה ידנית. סעיף 172 לפקודת הבטיחות בעבודה מסמיך את השר להתקין תקנות שיקבעו את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים ירימו, ישאו או יניעו, אך עד היום לא נקבע משקל מרבי לעובד בגיר. גם הפסיקה לא אסרה באופן גורף הרמת משקלים כבדים, אבל בתי המשפט קבעו, ממקרה למקרה, אמות מידה להתנהגות סבירה בתחום.
מהו משקל סביר להרמה בעבודה לפי הפסיקה?
| משקל לאדם, ללא אמצעי עזר | איך הפסיקה רואה זאת |
|---|---|
| 50 ק"ג | עלול להיחשב רשלנות של המעסיק |
| 30 ק"ג | עלול להיחשב רשלנות של המעסיק |
| 20 ק"ג | עלול להיחשב רשלנות של המעסיק |
| 10 ק"ג | ייחשב לרוב סביר |
במקרה הזה התובע יכול היה לדעת מראש את משקל כל ארגז מתעודת המשלוח (הגט פס) שקיבל, ולטענתו הארגז שקל 20 עד 30 ק"ג. בית המשפט קבע ששיטת העבודה שהנהיגה המעסיקה חורגת מסטנדרט ההתנהגות הסביר.
האם לעובד היה אשם תורם?
אשם תורם מיוחס לעובד בדרך כלל כשהוא פועל באופן עצמאי לפי שיקול דעתו, לוקח על עצמו סיכון בלתי סביר, מתעלם מסיכונים ודאיים ומבצע את עבודתו בדרך מסוכנת (עניין שטרן, פסקה 3).
כפי שקבע השופט הנדל בע"א 6332/15 צלאח נ' עדוי, פסקה 15 [פורסם בנבו] (23.11.2017), הפסיקה מבחינה בין מקרים שבהם העובד לקח מרצונו סיכון ממשי ולא מחושב שגרם לנזק, ובין מקרים שבהם המעסיק לא נקט אמצעי זהירות. במקרים מהסוג הראשון מוטל על העובד אשם תורם. במקרים מהסוג השני האשם כולו על המזיק, גם בגלל הפער בין העובד למעסיק ויכולתו הרבה של המעסיק למנוע את הנזק.
במקרה הזה:
ייתכן שהתובע היה צריך לנהוג בזהירות רבה יותר לפני שמיהר להרים את הארגז, ולפנות קודם למנהלו לקבלת הנחיות. אבל בית המשפט שקל את מכלול הנסיבות:
- לא ניתנה הדרכה מספקת על אופי הסיכונים.
- לא היה נוהל ברור שקובע מתי מרימים ביד ומתי משתמשים במכשור.
- לא ניתנה הדרכה על אופן השימוש במכשור עצמו.
- מדובר בשני עובדים חדשים שעבדו בתנאי מהירות ולחץ.
בית המשפט קבע שאין לזקוף לחובת התובע אחריות לנזק שנגרם!
כמה פיצוי קיבל העובד?
לתובע נקבעה נכות של 7.5%. הוא קיבל מביטוח לאומי 103,000 ₪, ובנוסף פסק לו בית המשפט 95,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
כלומר, הפיצוי מביטוח לאומי לא מיצה את זכויותיו: כשהתאונה נגרמה מרשלנות המעסיק, אפשר לתבוע את המעסיק בנוסף לתביעה מול ביטוח לאומי.
נפגעתם בהרמת משא בעבודה? הצעדים הראשונים
ההתנהלות בימים הראשונים אחרי התאונה משפיעה ישירות על היכולת להוכיח שהפגיעה נגרמה בעבודה ועל היקף הפיצוי. אלה הצעדים המרכזיים:
- טיפול רפואי מיד. פנו לטיפול בלי לחכות, וודאו שבמסמך הרפואי כתוב במפורש שהפגיעה אירעה במהלך העבודה. זו ההוכחה הרפואית הראשונה לתאונת העבודה.
- דיווח בכתב למעסיק. דווחו בהקדם האפשרי, בדוא"ל או בכל אמצעי מתועד אחר. המעסיק נדרש לחתום על טופס ב.ל. 250, ההודעה על התאונה שמאפשרת לקבל טיפול במסגרת קופת החולים.
- תביעה לדמי פגיעה בביטוח לאומי. דמי פגיעה משולמים על ימים שבהם לא יכולתם לעבוד בגלל התאונה, לתקופה של עד 91 ימים. את התביעה יש להגיש עד 12 חודשים מיום התאונה, אחרת היא מתיישנת. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני מילוי הטופס, ובמיוחד לפני שכותבים את נסיבות התאונה.
- תיעוד מלא. צלמו את המקום שבו נפגעתם, אספו פרטי עדים ושמרו כל מסמך רפואי, אישור מחלה וקבלה על הוצאה שנגרמה בגלל התאונה.
- בדיקת רשלנות המעסיק. אם הפגיעה נגרמה בגלל חוסר הדרכה, שיטת עבודה לא בטוחה או ציוד חסר, כמו במקרה שתיארנו, אפשר לבחון תביעת נזיקין נגד המעסיק לצד הזכויות מביטוח לאומי.
ואל תחתמו על כתב ויתור או הצהרה כלשהי לפני שקיבלתם ייעוץ משפטי. הסבר מלא על כל שלב תמצאו במדריך לנפגעי תאונות עבודה, ומידע על ייצוג בתיקים כאלה בעמוד עורך דין תאונות עבודה.
שאלות נפוצות על פגיעה מהרמת משא בעבודה
האם יש בחוק משקל מקסימלי שמותר להרים בעבודה?
לא. פקודת הבטיחות בעבודה מסמיכה את השר לקבוע משקל מרבי, אבל עד היום לא נקבע משקל כזה לעובד בגיר. בתי המשפט קבעו שנשיאת 20 ק"ג ומעלה לאדם בלי אמצעי עזר עלולה להיחשב רשלנית, ו-10 ק"ג לאדם ייחשבו לרוב סבירים.
המעסיק מסרב לחתום על טופס ב.ל. 250. מה עושים?
סירוב המעסיק לא מונע את התביעה. אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי גם בלי חתימתו, בצירוף הצהרה וראיות תומכות.
אפשר לקבל פיצוי גם מביטוח לאומי וגם מהמעסיק?
כן, כשהתאונה נגרמה מרשלנות המעסיק. במקרה שתיארנו קיבל העובד 103,000 ₪ מביטוח לאומי, ובית המשפט פסק לו 95,000 ₪ נוספים בתביעה נגד המעסיק.
מה זה דמי פגיעה ולכמה זמן משלמים אותם?
דמי פגיעה הם תשלום מביטוח לאומי על הימים שבהם לא יכולתם לעבוד בגלל תאונת העבודה, לתקופה של עד 91 ימים. את התביעה מגישים עד 12 חודשים מיום התאונה.
מתי ייקבע לעובד אשם תורם?
בדרך כלל כשהעובד לקח מרצונו סיכון ממשי ולא מחושב. כשהמעסיק לא הדריך ולא קבע שיטת עבודה בטוחה, האחריות כולה עליו, כפי שנקבע במקרה הזה.
האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
רוצים לדעת את מי לתבוע, מי אשם בתאונה וכמה פיצוי מגיע לכם? צרו עימנו קשר או התקשרו: סניף תל אביב 03-5469383, סניף ירושלים 02-6257878.
