עורך דין תאונות עבודה

סעיף 79 לחוק המוסד לביטוח לאומי, התשנ"ה -1995, קובע:

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

תנאים מצטברים:

• שהתאונה ארעה במהלך שעות עבודתו של הנפגע;

• התאונה ארעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

החוק בישראל קובע עוד כי לעניין זה, העובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו.

לכן, גם תאונות אשר קרו בדרך לעבודה או בחזרה מן העבודה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי.  

סעיף 81 לחוק:

"אם התאונה ארעה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך

המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של

המבוטח כלפי מעבידו  – לא יראו בזה כתאונת עבודה"

חריגים לסטייה:

• כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם.

* "ילדו" – עד גיל 10 או לקוי בנפשו.

• כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

ישנם מקרים חריגים להם ישנם תנאים מיוחדים כדי שיחשבו כ"תאונת עבודה":

• בקע
• אוטם שריר הלב
• שבץ מוחי

על מנת שיוכרו כ"תאונת עבודה" נדרש:

1. ארוע חריג בעבודה
2. קבלת טיפול תוך 72 שעות.
3. השפעת העבודה גבוהה  מגורמים אחרים.

התנאים הינם מצטברים ולא חלופיים!

מהי מחלת מקצוע?

• מחלת מקצוע הינה כל מחלה אשר לוקה בה אדם בעקבות תנאי העבודה.

• על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ"מחלת מקצוע", על הנפגע להוכיח כי קיים קשר בין התנאי בהם נדרש לעבוד ובין המחלה ממנה הוא סובל.

• בתקנות הביטוח הלאומי קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע.

• עם זאת, ישנן מחלות רבות אשר אינן מופיעות ברשימה זו, אך הוכרו כבר ע"י בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע, כגון ירידה בשמיעה ו/או טינטון כתוצאה מחשיפה לרמות שונות של רעש מזיק. 

רשימת מחלות מקצוע הקבועות בחוק:

• מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד.

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון ירידת שמיעה, ירוד, לבננת, סרטן עור, קייסון, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד, מחלת החפרים (שבר צוואר), עוית שרירים, ועוד .

• מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד.

ועכשיו תכלס מה עושים עם קרות התאונה?

מיד לאחר קרות התאונה, על הנפגע לדרוש לקבל טיפול רפואי נאות מרופא במוסד רפואי מוכר כגון בית חולים, קופת חולים.

במהלך קבלת הטיפול, יש לספר לרופא בדיוק את תיאור הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל.

כן יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים.

יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים.

לאחר תום קבלת הטיפול הראשוני, יש לדאוג לקבל עותק של המסמך הרפואי אשר נכתב בעקבות קבלת הטיפול.

את העותק הזה יש לשמור ברשותכם, היות והוא יכול להוות אחר כך בסיס תביעה מול ביטוח לאומי, מול המעביד וחברת הביטוח שלו.

במקרים רבים, מכחישים הגופים הללו את עצם קרות התאונה ו/או את הדרך בה קרתה התאונה.

מסמך רפואי בו מתוארים בדיוק סוגי הפגיעות ואופן התרחשות התאונה, יכולים לעזור מאד בהוכחת עצם קרות תאונת עבודה והדרך בה התרחשה.

במידה והנפגע מרגיש לא טוב לאחר שיחרורו מהמוסד הרפואי, עליו לפנות שוב לקבלת טיפול רפואי.

הסיבה:

פגיעות ופציעות רבות (בעיקר כאשר מדובר באיברים פנימיים) יכולות לתת אותותיהן לאחר פרק זמן מסוים של יום, יומיים, שבוע וכד'.

כמובן שיש לדאוג לקבל העתק של כל המסמכים הרפואיים אשר נכתבים בעקבות הפניות השונות לקבלת טיפולים רפואיים לאחר תאונת העבודה.

מלבד המסמכים הרפואיים הנכתבים ע"י הרופאים השונים, חשוב מאד לדאוג לקבל עותק מכל תוצאות הבדיקות אשר נערכות לנפגע בעקבות תאונת העבודה, ואשר בדרך כלל כוללות צילומי רנטגן, סי-טי (.C.T) וכד'.

בסמוך ככל האפשר ליום התאונה, מומלץ לנפגע לתעד בכתב את השתלשלות האירועים הקשורים לתאונה ובכלל זה גם את פרטיהם של כל העדים אשר ראו את התאונה וכד'.

כאשר הדבר מתאפשר, על הנפגע לפנות למעבידו בבקשה לקבלת טופס הודעה על תאונת עבודה, הנקרא גם טופס ב.ל. 250.

בטופס זה מציין המעביד את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו ע"י הנפגע ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.

את טופס ההודעה הנ"ל (ב.ל. 250) על הנפגע למסור לרופא המטפל בקופ"ח לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", עבור ביטוח לאומי.

התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:

1) התביעה לקבלת דמי פגיעה, או תשלום עבור הימים בהם היה הנפגע באי
    כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות
    לנפגע בעבודה") טופס 211

2) התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות
    המתאימה. טופס 200

את שתי התביעות הללו ניתן להגיש לביטוח הלאומי

אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.

לאחר שהוגשה התביעה לקביעת נכות:

• הנפגע יעמוד בפני ועדה רפואית ראשונה – בד"כ רופא אחד

• על החלטה זו יוכל לערער תוך 60 יום ניתן להגיש ערעור

• הנפגע יעמוד בפני ועדה רפואית לעררים  – 3 רופאים

• בוועדות אלו ניתן/מומלץ להגיש חוות דעת של מומחים רפואיים

• מ-9% ועד 19% יקבל מענק נכות חד פעמי

• כל מי שנקבעה לו נכות של 20% ומעלה לצמיתות, יקבל לפי החוק קצבת נכות חודשית

אז מדוע כדאי לשכור את שירותיו של עו"ד בעת קרות תאונת עבודה?

ובכן מפני שרק עו"ד המומחה בתחום "תאונת עבודה":

• ידע לזהות האם מדובר בתאונת עבודה אם לאו.

• ידע לכוון את הנפגע למומחים הנכונים.

• ידע למלא עבור הנפגע את הטפסים ולצרף להם החומר הרפואי הנדרש.

• ילווה את הנפגע בתוך הוועדות הרפואיות ויתמודד מול רופאי הוועדה.

• ידע למצות עבורך את הזכויות.

• יוכל לערער אחר ההחלטה לבית הדין לעבודה.

• ידע להשיג עבורך את תקנה 15 ולהגדיל עבורך את הנכות.

נפגעתם בתאונה ואינם יודעים אם מדובר בתאונת עבודה?

אינכם ידועים למלא את הטופס?

אינכם יודעים מהן הזכויות שלכם?

התקשרו אלינו עוד היום ונייצג אתכם ונשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי!

*הנ"ל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי