ילדים רבים חשופים לתאונות עת הם מבלים בגני שעשועים ומשחקים וזאת בשל אי תקינות המתקנים או העדר התקנת אמצעי בטיחות המבטיחים את שלומם.
מה עושים במקרה של תאונה בגן השעשועים?
* האם אחריות מפעילי מתקני משחק לילדים הינה מוחלטת?
* מהם האמצעים עליהם לנקוט על מנת להבטיח את אחריות הילדים?
שאלה זו נתעוררה בבית משפט השלום בירושלים,
עת נפגע ילד בן 8 במתקן משחקים לילדים בחדר מלא כדורים גדולים,
כאשר הוא נדחף ע"י אחד הכדורים, נתקל ברשת המקיפה את החדר ונפגע בשיניו.
חברת הביטוח (בשם מפעילי המתקן) טענה שתי טענות עיקריות:
האחת, כי הפגיעה בשיניו היתה בלתי צפויה,
והשניה כי מדובר בפעילות ספורטיבית שהינה מסוג הסיכונים הרגילים והטבעיים לפעילות במתקן משחקי ילדים ולכן אין להטיל עליהם אחריות.
בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח וקבע כי מפעילי המתקן אחראיים לנזק שנגרם לילד.
כיצד קובע זאת בית המשפט?
בשלב הראשון:
בודק בית המשפט האם בכלל מוטלת על מפעילי המתקן חובת זהירות כללית.
חובה זו נבדקת ע"י מבחן הצפיות, כלומר, האם ניתן לצפות שיגרם נזק?
במקרה הנדון קבע בית המשפט כי מכיוון שמפעילי המתקן הינם בעלי השליטה על המתקן הרי שמוטלת עליהם חובת זהירות.
כלומר, עצם השליטה במתקן המשחקים יוצרת קשר לסיכונים הנובעים ממנו ומטילה חובת זהירות.
בשלב השני:
בודק בית המשפט האם קיימת חובת זהירות ספיציפית כלפי הנפגע עצמו, האם מפעילי המתקן היו צריכים לצפות, בנסיבות המיוחדות של אותו מקרה, כי יגרם לילד נזק.
במקרה הנדון עולה כי:
מפעילי המתקן צפו וחזו מראש את הסיכונים שיגרמו למשתמשים במתקן.
היה ניתן לצפות כי ילדים יהדפו לרשת ואברי גוף עלולים להתפס ב"חורים" ברשת.
בשלב השלישי:
בודק בית המשפט: האם הנזק נגרם בשל סיכון טבעי ורגיל לפעילות במתקן או האם הסיכון הוא בלתי סביר ואז תוטל אחריות?
במקרה הנדון התובע לא נפגע במהלך השימוש הרגיל והטבעי במתקן,
הוא לא נחבל במהלך דחיפות הדדיות או מילדים אחרים, אלא התובע נפגע בשל מבנה הרשת והחורים שבה היו רחבים מדי.
כלומר, הסיכון שגרם נזק לתובע נובע מטיב הרשת אשר בנסיבות העניין לא התאימה למתקן שמיועד לילדים ולכן סיכון זה אינו טבעי ורגיל ויש להטיל עליהם את האחריות לתאונה.
במקרה דנן קבע בית המשפט כי ניתן היה לנקוט אמצעים סבירים כמו התקנת רשת מתאימה על מנת למנוע את התאונה.
מומלץ תמיד להיוועץ עם עו"ד המתמחה בדיני נזיקין.