תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אצל המעסיק או מטעמו, ואצל עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו בו. את הפיצוי תובעים קודם כל מהמוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה ונכות מעבודה), וכשהתאונה נגרמה מרשלנות המעסיק אפשר לתבוע בנוסף גם את המעסיק ואת חברת הביטוח שלו.
ההגדרה בחוק: מה נחשב תאונת עבודה
ההגדרה נמצאת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995:
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו
החוק חל גם על שכירים וגם על עצמאים. כדי שתאונה תוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים עיקריים:
- התאונה קרתה במהלך שעות העבודה של הנפגע.
- התאונה קרתה בגלל תנאי העבודה שבהם הנפגע נאלץ לעבוד.
בפועל צריך להוכיח קודם אירוע פתאומי שמוגדר במקום ובזמן (למשל נפילה מסולם), ואחר כך קשר סיבתי בין האירוע הזה ובין הנזקים שנגרמו בעקבותיו.
דוגמאות: מה כן נכנס להגדרה
המקרים המוכרים ביותר הם תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, עובד שנחתך ממסור או עובד מטבח שהחליק על מים. אבל ההגדרה רחבה יותר, ושאלות רבות עולות בגבולותיה: עצמאי שנפגע בנסיעה לפגישה עסקית, עובדת שהוטרדה מינית בעבודה, או עובד שנסע לחופשה מטעם העבודה ונפגע בבריכה.
בקע, שבץ מוחי ואוטם שריר הלב: תנאים מיוחדים
כדי שבקע, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב יוכרו כתאונת עבודה, צריכים להתקיים כל התנאים הבאים יחד:
- אירע בעבודה אירוע חריג שגרם לכך.
- הנפגע קיבל טיפול תוך 72 שעות.
- השפעת העבודה גבוהה מהשפעת גורמים אחרים שיכלו לגרום לבקע, לשבץ או לאוטם.
מה עושים מיד אחרי תאונת עבודה
- טיפול רפואי. מיד אחרי התאונה פנו לטיפול רפואי במוסד מוכר: בית חולים, קופת חולים או מרפאה מורשית במקום העבודה (מרפאות כאלה קיימות בדרך כלל במקומות עבודה גדולים כמו נמלים ומפעלים).
- עותק של כל מסמך רפואי. בקשו עותק של המסמך שנכתב בעקבות הטיפול ושמרו אותו. במקרים רבים ביטוח לאומי, המעסיק או חברת הביטוח שלו מכחישים שהתאונה קרתה או את הדרך שבה קרתה, ומסמך רפואי שמתאר בדיוק את הפגיעות ואת אופן התאונה עוזר מאוד להוכיח אותה.
- חזרה לטיפול כשמשהו מחמיר. אם אתם מרגישים לא טוב אחרי השחרור, פנו שוב לטיפול. פגיעות רבות, במיוחד באיברים פנימיים, מתגלות רק אחרי יום, יומיים או שבוע. גם כאן שמרו העתק של כל מסמך.
- תוצאות בדיקות. בקשו עותק של כל תוצאות הבדיקות שנערכו לכם בעקבות התאונה, בדרך כלל צילומי רנטגן ו-CT.
- תיעוד בכתב. כמה שיותר קרוב ליום התאונה, כתבו את השתלשלות האירועים ואת פרטי העדים שראו את התאונה.
- טופס ב.ל. 250 מהמעסיק. בקשו מהמעסיק את טופס ההודעה על התאונה ומסרו אותו לרופא בקופת החולים (הפירוט בפרק הבא).
טופס ב.ל. 250: מה זה ומה עושים איתו
טופס ב.ל. 250 הוא ההודעה של המעסיק על תאונת העבודה. הוא מאפשר לנפגע לקבל טיפול במסגרת קופת החולים, ובעזרתו מקבלים מהרופא את המסמך שביטוח לאומי צריך כדי להכיר בפגיעה.
מי ממלא את הטופס ומה כתוב בו
הנפגע פונה למעסיק ומבקש את הטופס. המעסיק ממלא בו את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שהנפגע מסר לו, וחותם במקום המיועד לכך. כדאי לדווח למעסיק על התאונה בכתב (בדוא"ל או בכל אמצעי מתועד אחר), כמה שיותר סמוך למועד האירוע.
למי מוסרים את הטופס
את הטופס החתום מוסרים לרופא המטפל בקופת החולים. על סמך הטופס הרופא מוציא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", המסמך שמוגש לביטוח לאומי.
מה עושים כשהמעסיק מסרב לחתום
סירוב של המעסיק לא חוסם את התביעה. אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי גם בלי חתימתו, בצירוף הצהרה וראיות תומכות. כאן התיעוד שאספתם מהיום הראשון (מסמכים רפואיים, עדים, הדיווח בכתב) הוא מה שמוכיח את התאונה.
את מי תובעים: ביטוח לאומי והמעסיק
התביעה מול המוסד לביטוח לאומי
התביעה לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:
- דמי פגיעה: תשלום על הימים שבהם הנפגע לא היה כשיר לעבוד כלל, לפי האישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות לנפגע בעבודה"), לתקופה של עד 91 ימים. את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש עד 12 חודשים מיום התאונה, אחרת היא מתיישנת.
- נכות מעבודה: תביעה לקביעת דרגת נכות, ובהתאם לה מענק נכות או קצבת נכות. נכות של 9% עד 19% מזכה במענק חד פעמי, ונכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית.
את שתי התביעות מגישים לביטוח לאומי רק באמצעות הטפסים המיועדים לכך, ובאזור המגורים של הנפגע. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני מילוי הטפסים, ובמיוחד לפני שכותבים את נסיבות התאונה: הגרסה שבטופס היא שעל פיה ביטוח לאומי קובע אם בכלל מדובר בתאונת עבודה.
מה ביטוח לאומי לא מכסה
ביטוח לאומי לא מפצה על כל הנזקים שנגרמו בתאונת עבודה. הפיצוי ממנו הוא בעיקר על אובדן ההשתכרות בתקופת אי הכושר שמיד אחרי התאונה ועל הנכות שנקבעה, ולעיתים גם על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים.
תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו
כשהתאונה נגרמה בגלל רשלנות המעסיק, למשל כשלא נתן הדרכת בטיחות, הפר חובות בטיחות או סיפק ציוד לקוי, אפשר להגיש בנוסף תביעת נזיקין נגדו ונגד חברת הביטוח שלו. בתביעה כזו אפשר לדרוש פיצוי על רכיבים שביטוח לאומי לא מכסה, כמו כאב וסבל, עזרת צד ג', הפסדי שכר בעתיד ופגיעה בזכויות הפנסיה. דוגמה מהפסיקה: עובד שהרים ארגז כבד ונפגע קיבל מביטוח לאומי 103,000 ₪, ובית המשפט פסק לו עוד 95,000 ₪ מהמעסיק.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- חתימה על כתב ויתור: אל תחתמו על כתב סילוק או על הצהרה כלשהי בלי ייעוץ משפטי.
- איחור בטיפול רפואי: עיכוב בפנייה לטיפול עלול להתפרש כסימן שהפגיעה לא חמורה או שאינה קשורה לעבודה.
- הסתרת עבר רפואי: מידע לא מדויק על מצב רפואי קודם מול הוועדות הרפואיות עלול לפגוע באמינות ולהביא לדחיית התביעה.
איך המשרד מלווה נפגעי עבודה
משרדנו מתמחה בייצוג נפגעים בעבודה, במפעל ובדרך לעבודה, וכן במחלות מקצוע ובמיקרוטראומה. אנחנו מלווים את הנפגע מרגע הפציעה ועד לקבלת התשלום בפועל מביטוח לאומי: עזרה בהגשת הטפסים, הפניה למומחים, ייצוג בוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי, ובמידת הצורך גם ערעורים בבית הדין לעבודה. מידע נוסף בעמוד עורך דין תאונות עבודה ובמדריך המלא לנפגעי תאונות עבודה.
שאלות נפוצות
מה נחשב תאונת עבודה?
תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אצל המעסיק או מטעמו, או אצל עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו. צריך להוכיח אירוע פתאומי שמוגדר במקום ובזמן, וקשר סיבתי בינו ובין הנזק.
האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
כן. תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה היא אחד המקרים המוכרים של תאונת עבודה.
מה זה טופס ב.ל. 250 ומי ממלא אותו?
זו ההודעה של המעסיק על התאונה. המעסיק ממלא את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שהנפגע מסר לו וחותם, והנפגע מוסר את הטופס לרופא בקופת החולים כדי לקבל "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".
המעסיק מסרב לחתום על טופס ב.ל. 250. מה עושים?
אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי גם בלי חתימתו, בצירוף הצהרה וראיות תומכות.
עד מתי אפשר להגיש תביעה לדמי פגיעה?
עד 12 חודשים מיום התאונה. דמי פגיעה משולמים לתקופה של עד 91 ימים.
רוצים לדעת מה מגיע לכם? צרו קשר או התקשרו: סניף תל אביב 03-5469383, סניף ירושלים 02-6257878.
*הנ"ל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
