האם תובעת שנפגעה  בתאונה כשמעדה בסמוך לרכבה (לדבריה בשל בור בכביש), מיד לאחר שסיימה לחגור את בנה הפעוט במושב הבטיחות האם מדובר ב"תאונת דרכים" ואז יש לתבוע את ביטוח החובה של הרכב בו נהגה או שמדובר במפגע בכביש ויש לתבוע את העיריה בה ארעה התאונה?

התובעת, מורה כבת 37 נפגעה בתאונה כשמעדה בסמוך לרכבה, מיד לאחר שסיימה לחגור את בנה הפעוט במושב הבטיחות.

הצדדים היו חלוקים בשאלה האם מדובר בתביעה "תאונת דרכים" ואז מגיע לתובעת פיצוי מחברת ביטוח החובה של הרכב בה נהגה או שמא מדובר במפגע רשלני של העיריה ואז על העיריה לפצות את התובעת?

המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט אשר קבע כי מדובר ב"תאונת דרכים" מהטעמים הבאים:

סעיף 1 לחוק הפלת"ד מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

שימוש ברכב מנועי מוגדר בחוק הפלת"ד כ"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו…".

לכן נדרשו בתי המשפט לשאלה מה נחשב שימוש ברכב "למטרות תחבורה" ולענייננו רלוונטי בפרט מה נחשב "כניסה" לרכב או "ירידה" ממנו.

ברע"א 8744/18 בעניין פלוני, ביהמ"ש העליון אימץ את ההגדרה שהציע כב' השופט ריבלין בספרו (תאונת הדרכים, מהדורה 4 (2011)) וקבע שהכניסה לרכב מתחילה עם תחילת המגע הפיזי בין האדם לבין הרכב, והירידה ממנו מסתיימת כשרוכש האדם עמידה יציבה מחוץ לרכב.

לצד זאת ביהמ"ש הוסיף וציין כי "אין די בהגדרה טכנית של מתחם השימוש ברכב על מנת לקבוע כי פעולה זו או אחרת באה בגדר "שימוש ברכב מנועי", שכן, ייתכנו מקרים שאף שנוצר בהם מגע פיסי בין הנכנס לבין הרכב… לא ניתן לראות בהם התחלה של "כניסה" לתוכו.

כך גם לא ניתן לומר כי כל הפעולות הנעשות בטרם רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב, או בטרם סגר הוא את דלת הרכב, מהוות חלק מפעולת ה"ירידה".

על-כן קבע ביהמ"ש שיש להחיל את המבחנים שנקבעו בהלכת ינטל (רעא 9084/05‏) לבחינת השאלה האם שימוש מסוים עונה להגדרת השימוש של "נסיעה", גם על השימושים של "כניסה" לרכב ו"ירידה" ממנו והדגיש שאין להסתפק במבחן "טכני" בלבד ויש ליישם את העקרונות באופן מהותי תוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות המסוימות של כל מקרה לגופו;

 הלכת ינטל קבעה שני מבחנים מצטברים לבחינת השאלה האם שימוש מסוים עונה להגדרת השימוש של "נסיעה" אם לאו:

המבחן הראשון הוא מבחן ההכרח הפיזי שבפעולה. כל אותן פעולות שיש הכרח מבחינה פיזית לבצע אותן, כאלו שאלמלא יבוצעו לא ניתן יהיה להשתמש ברכב לצורך נסיעה, מקיימות את המבחן הראשון.

המבחן השני דורש שהפעולה תהווה חלק טבעי ואינטגרלי מהנסיעה.

כלומר, על פי פסק הדין בעניין פלוני פעולה מסוימת תיחשב כשימוש של "כניסה" לרכב או "ירידה" ממנו אם היא הייתה הכרחית מבחינה פיזית לצורך כניסה/ירידה ואם היא הייתה חלק טבעי ואינטגרלי מפעולת הכניסה לרכב או הירידה ממנו.

את המבחן יש ליישם, כאמור בפסק דין פלוני, באופן מהותי ולא טכני.

יישום המבחן האמור על המקרה דנא מוביל למסקנה שיש לראות בתאונה כתאונת דרכים כמשמעות מושג זה בחוק הפלת"ד.

בית המשפט הסביר:

התובעת ניגשה לדלת הקדמית-ימנית של הרכב כדי לחגור את בנה התינוק בכיסא הבטיחות במושב שליד הנהג. החובה לחגור ילדים במושבי בטיחות קבועה בתקנות התעבורה.

נמצא שפעולה זו של חגירת הילד במושב הבטיחות היא הכרחית וחיונית לנסיעה שאם לא תתבצע לא ניתן יהיה לנסוע ברכב מבחינה נורמטיבית.

אמנם, מבחינה פיזית/טכנית גרידא הרכב יכול לנסוע גם אם הייתה התובעת משאירה את בנה התינוק על המדרכה ונוסעת בלעדיו (וממילא הייתה חוסכת לעצמה את הצורך לגשת אל דלת המושב הקדמי שליד הנהג) אך מובן שתוצאה המתבססת על הנחה שכזו היא תוצאה אבסורדית ובלתי אפשרית.

לכן ראוי לומר שאין כל אפשרות (פיזית/טכנית) לאמא המבקשת לנסוע ביחד עם ילדיה ברכב להתחיל בנסיעה מבלי שתושיב קודם את ילדיה ברכב בבטחה.

זהו לגמרי שימוש ברכב לצורך נסיעה, הפעולה היא פעולה הכרחית לצורך הנסיעה ותודה לאל היא מהווה חלק טבעי ואינטגרלי מפעולת הנסיעה.

"התארכות שלב הכניסה לרכב"

זאת ועוד, ביהמ"ש סבור שכאשר הורה המטופל בילדים מבקש לנסוע ברכב מתארך ומתרחב טווח הזמן של ה"כניסה" וה"ירידה" מהרכב באופן שיש לומר שכל הפעולות המתבצעות מרגע המגע הפיזי הראשוני עם הרכב לצורך הושבת הילדים וחגירתם ועד שההורה מתיישב במושב הנהג ומתחיל בנסיעה – הן פעולות המהוות חלק מפעולת הכניסה לרכב;

באופן דומה יש לומר שכל הפעולות המתחילות בירידת ההורה הנהג מהרכב ועד להורדת הילדים בבטחה מהרכב, הן חלק מפעולת הירידה מהרכב.

אין להפריד באופן מלאכותי ולבחון האם התובעת רכשה עמידה יציבה מחוץ לרכב בעת שנפגעה שכן אין לכך כל משמעות.

גם אם התובעת עמדה יציבה מלוא גופה מחוץ לרכב ומעדה כשהייתה בדרכה מהמושב שליד הנהג אל מושב הנהג – עדיין יש לומר שפעולת הכניסה אל הרכב כבר החלה עם יצירת המגע הפיזי לצורך הושבת התינוק ברכב, וזו טרם הושלמה שכן התובעת טרם התיישבה במושב הנהג.

לכן זה נחשב "שימוש" או חלק מ"נסיעה"

לפיכך ביהמ"ש סבור שיש לראות בתאונה הנדונה כתאונה שאירעה אגב שימוש של "נסיעה" שכן חגירת ילדים במושב הבטיחות היא פעולה הכרחית לצורך נסיעה, או ככזו שאירעה אגב שימוש של כניסה לרכב, שכן פעולת הכניסה לרכב החלה וטרם הושלמה.

למעלה מן הצורך ביהמ"ש השתכנע שהתובעת טרם ייצבה את עמידתה מחוץ לרכב בעת שמעדה ונפלה, ועל-כן גם ניתן לומר שהתאונה אירעה בעת שהתובעת ירדה מהרכב לאחר שחגרה את בנה.

אם כי זו איננה דרך המלך.

מדובר ב"תאונת דרכים" ולא בתביעת רשלנות כנגד העירייה

בסיכומו של דבר ביהמ"ש סבור כי אפשר לראות במקרה דנא כנופל בגדרי השימוש של "נסיעה" או בגדרי השימוש של "כניסה" לרכב או "ירידה" ממנו גם יחד.

אם כך ואם אחרת המסקנה היא שנסיבות התאונה עונות על הגדרת המושג "תאונת דרכים" כמשמעו בחוק ובהתאם למבחנים שהותוו בפסיקה.

לפיכך התביעה כנגד העיריה נדחתה!

הפוסט נפילה בבור בכביש ליד הרכב: מפגע כביש? תאונת דרכים? הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

האם זכאי לפיצוי?

ממי?

• התובע בן 19 עבד כשליח פיצריה ובמהלך עבודתו עת נהג באופנוע ארעה לו תאונת דרכים.

• התברר כי לביטוח לא היה ביטוח חובה בתוקף.

• האם זכאי לפיצוי?

התובע הגיש תביעתו כנגד "קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" שהוקמה ע"י המדינה שתפקידה, בין היתר, לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק פיצויים שאין בידו לתבוע פיצוי ממבטח, בשל היעדרו של ביטוח (סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים).

אלא ש"קרנית" טענה כי בהתאם לסעיף 7 (5) לחוק הפיצויים הוא אינו זכאי לפיצוי לפי לשון הסעיף:

"מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב" ולכן על פי סעיף זה התובע אינו זכאי לפיצוי.

לאור טענת "קרנית" התובע הגיש תביעה חלופית כנגד אותו רכב שפגע בו לפי פקודת הנזיקין וזאת לאור העובדה כי לאחר שהנהגת גם הורשעה בבית המשפט לתעבורה בעבירות של אי מתן זכות קדימה לרכב הנע בכביש ביציאה מחצרים, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לתמרור.

מי צריך לפצות את הנפגע? "קרנית" או חברת הביטוח של הרכב הנוסף?

התביעה הגיעה לפתחו של בית המשפט אשר דן בטענות הצדדים:

סעיף 7 לחוק הפיצויים מונה רשימת נפגעים אשר אינם זכאים לפיצוי לפי החוק מקרנית.

בכללם, גם "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;" (ס"ק 7(5) לחוק).

על פי סעיף זה התובע אינו זכאי לפיצוי.

אולם, לכלל זה שבסעיף 7(5) חריג הקבוע בסעיף 7א לחוק הפיצויים והוראתו כדלקמן:

"7א. על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או (מ)את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12 (ב)" [הדגשה אינה במקור].

כדי להחיל את סעיף 7א לחוק, צריכים להתקיים שלושה תנאים:

(א)        הנהיגה של התובע היתה בהיתר מהבעלים או מהמחזיק;

(ב)        התובע לא ידע כי אין לאופנוע כיסוי ביטוחי (יסוד סובייקטיבי);

(ג)         סבירות אי הידיעה (יסוד אובייקטיבי). 

ההיגיון שבבסיס סעיף 7א נשען על טעמים של צדק ושל תקנת הציבור, בשילוב עם שיקולי התרעה – שוללים ממי שדבק בו רבב מוסרי, וממי שהתנהגותו פסולה או מסוכנת במודע את הזכאות לפיצוי מאחר שידע או שהיה צריך לדעת שהוא נוהג ברכב ללא ביטוח בתוקף (ראו ע"א 1777/03 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אגמי [פורסם בנבו] (2005) בפסקה 18).

הנטל להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף 7א לחוק הוא לפתחו של התובע, מאחר שהוא מבקש להיבנות מסעיף מהחריג את שלילת זכאותו לפיצויים:

תנאי ראשון

נהיגתו של התובע באופנוע היתה בהיתר וברשות מהמחזיק, המעסיק.

על כך אין מחלוקת, ומתקיים התנאי הראשון.

תנאי שני

המעסיק עצמו וכן כל אחד מהעובדים לשעבר של העסק שהגיעו לבית המשפט ליתן עדות מטעמו, לא הצהירו בפה מלא כי התובע ידע פוזיטיבית שאין לאופנוע ביטוח.

לאחר התאונה, כשהמעסיק פגש את אמו של התובע בבית החולים, הוא אמר לה שיש לאופנוע ביטוח אמירה זו לא היתה אמת,

ורק לאחר מכן, בהתערבות המשטרה המעסיק הודה בפני האם שאין לאופנוע ביטוח וכי הוא התבייש לומר לה זאת קודם לכן.

המעסיק הרגיש, ובדין, אחראי.

אדם המעסיק בני נוער הלהוטים להשתכר, אולם מזניח את חובותיו כמעביד ומסכן את עובדיו ואף אינו דואג לכך שיהיה מבוטחים, ראוי שיחוש כך.

יודגש כי המעסיק לא התגונן ולא הטיח באם כי בנה ידע שאין ביטוח לאופנוע.

תנאי שלישי

התובע לא היה צריך לדעת כי לביטוח אין אופנוע. האופנוע היה מתוחזק:

היו על ארגז האופנוע מדבקות של הפיצרייה והתובע ראה עובדים אחרים עושים באופנוע שימוש לצרכי העבודה. 

הנחה הגיונית היא שבעל עסק לא יפעל בניגוד לדין ולא ימנע מלבטח רכב שנמצא בשימוש עסקו ועל ידי עובדיו.

לאור כל האמור סעיף 7 א מתקיים כך שמתקיים החריג – וקרנית מחוייבת לשלם פיצוי לתובע.

התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" ונקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בשיעור של 11%.

התובע קיבל מביטוח לאומי פיצוי של 63,800 ₪

ובנוסף "קרנית" חויבה לפצות את התובע בסך של 376,000 ₪.

הפוסט שליח פיצה ללא ביטוח נפגע בתאונה – מי יפצה? הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

נהג מחפרון עבד בשדה כאשר לפתע פרצה שריפה בשדה פתוח.

רוח הביאה את השריפה אל האזור בו עבד התובע.

השריפה החלה אוחזת בחלקי המחפרון.

התובע הצליח למלט עצמו מהמחפרון דרך החלון האחורי ונכווה קשות.

המחפרון, שהיה מבוטח בביטוח חובה, נשרף.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה

מאחר והתאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע, היא הוכרה כ"תאונת עבודה".

לתובע נקבעה נכות בשיעור של 5% כנכות נפשית; 10% נכות נוירולוגית; 20% נכות בגין הצלקות.

האם מדובר גם בתאונת דרכים?

חברת הביטוח התנערה מהאירוע וטענה כי לא מדובר בתאונת דרכים מאחר ואין קשר סיבתי עובדתי בין השימוש ברכב לבין התאונה והנזק וזאת מאחר שהתובע היה נפגע מהשריפה שאחזה בשדה "גם אם היה עובד בניקוי השטח באופן ידני ולא בעזרת המחפרון.

בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע כי מדובר בתאונת דרכים!

בפועל התובע נהג במחפרון, בין היתר, לצורך ניקוי קני הסוף ועיבוד השטח החקלאי.

במקרה שלפנינו יש קשר סיבתי עובדתי בין עבודתו של התובע בתוך המחפרון, בתוך השדה שנשרף, לבין הנזק שנגרם לו עת השריפה אחזה במחפרון.

"היחס בין השימוש ברכב לבין הנזק אינו מקרי, ואלמלא השימוש ברכב למטרת תחבורה לא היה נגרם למשיבים הנזק".

אם התובע לא היה עובד במחפרון בשדה הוא לא היה נפגע.

גם לעניין הקשר הסיבתי המשפטי – הרכב לא היווה זירה בלבד להתרחשות.

מבחן הייעוד התחבורתי הוא קונקרטי והוא נבחן באספקלריה של הנסיבות הספציפיות של השימוש.

מדובר במתחם הצפיות ובמסגרת הייעוד התחבורתי.

פריצת האש בשדה הקוצים, על אף שלא נגרמה מהרכיב של המחפרון עצמו, אינה זרה לשדה הקוצים והגם מדובר באירוע חריג, מדובר בסיכון הנובע מהמקום עצמו וחלק מפעולות התובע היו למנוע אותם סיכונים, הגם שאין חולק כי הפעולות אותן ביצע לא הן שהביאו לפרוץ האש.

בית המשפט קיבל גם הנכות שנגרמה מהטראומה ולא רק את הכווית!

לעניין זה של קשר סיבתי, בית המשפט לא מצא מקום לערוך אבחנה בין חלק מהנזק שנגרם לתובע במחפרון (הכוויות בפנים) וחלק בעת יציאתו ממנו (הכוויות בידיים), ואבחנה בין הנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה משריפתו בשדה או מכך שנכלא למשך זמן כלשהו במחפרון ללא יכולת יציאה.

האם רשיון הנהיגה של התובע נשלל?

חברת הביטוח טענה כי הנהג נהג בשלילה מאחר והוטל עליו מיגבלה לפיה התובע אינו רשאי לקבל, לחדש ולהחזיק רישיון נהיגה.

לנוכח האמור, ומשחלפה תקופה של למעלה משנתיים מהטלת הגבלה זו, הרי שרישיון הנהיגה של התובע פקע, כמו פקיעה מחמת אי תשלום אגרה (כשזו היתה למעלה משנתיים עובר לתאונה), משכך נשלל הכיסוי הביטוחי בהעדר רשיון נהיגה, ולא קמה על הנתבעת החובה לפצות בגין התאונה.

בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו.

מאחר ובהגבלה נקבעה הגבלה "מלקבל/לחדש רישיון נהיגה".

המילה "מהחזיק" אינה מוזכרת בהחלטה זו.

מכאן, שלא היתה מניעה על החזקת רישיון הנהיגה הקיים, אלא רק על חידושו או מקבלתו.

גם הסיפא לסעיף הרלבנטי מתייחס לפקיעת רשיון הנהיגה רק אם הוטלה הגבלה על החזקת רישיון הנהיגה, וכזו כאמור לא הוטלה, ממילא לא פקע רשיון הנהיגה.

בנוסף, גם בהליך התעבורתי, שהתקיים מאוחר יותר, אז הופקד רישיונו של התובע בבית המשפט, לא צויינה כל הגבלה על החזקת רישיון הנהיגה.

זאת ועוד כי לא הוכחה הידיעה בפועל של התובע על ההגבלה, ככל שהיתה.

בית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים וקבע כי

הפיצוי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 630,000 ₪ מהווה פיצוי לנזקיו.

הפוסט מחפרון שנשרף והנהג ברח ונכווה – נחשב לתאונת דרכים? הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

התובעת, נדרסה על ידי קלנועית, בעת שהקלנועית, שהייתה נהוגה על ידי הנתבע עלתה על המדרכה ופגעה בה.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע.

האם מדובר ב"תאונת דרכים" ואז מאחר והקלנועית לא מבוטחת זכאית התובעת לפיצוי מ"קרנית"?

השאלה האם הקלנועית היא רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים אם לאו, הוכרעה בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-ת"א 1640/08 בן ישי פרחיה נ' אברהם ואח' [פורסם בנבו] (22/12/2009) (להלן: פרשת פרחיה).

בפסק דין זה אימץ כב' בית המשפט המחוזי את העמדה ולפיה הקלנועית היא "רכב מנועי" אך קבע שהיא באה בגדר החריגים להגדרה בחוק הפיצויים.

נקבע שהקלנועית מופעלת על ידי מנוע בלבד ואין ספק שהיא כלי תחבורה יבשתי.

ברם, מטעמי מדיניות משפטית, מצא בית המשפט לנכון לפטור את הכלי מתחולתו של חוק הפיצויים באמצעות סיווגו כ-"כסא גלגלים ממונע", כשהמטרה הייתה לאפשר לאותם נכים או קשישים להשתמש בכלים אלו ללא ביטוח חובה, שהרי הטלת ביטוח חובה תחייב את הקשישים והנכים ברישיון נהיגה וסרבול וייקור השימוש בקלנועית.

הקלנועית עונה להגדרה הבסיסית של "רכב מנועי" בחוק הפיצויים אך היא פטורה מחובת רישום ומחובת רישוי.

ונהג הקלנועית פטור מהחזקת רישיון נהיגה.

נקבע כי הקלנועית נכללת באחד ממצבי המיעוט המופיע בהגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים כך שהיא למעשה בא בגדר: "כסא גלגלים" או "עגלת נכים".

אם לא מדובר ב"תאונת דרכים" האם יש עילה אחרת לתביעה? כן לפי פקודת הנזיקין!

התובעת נפגעה מהקלנועית בעת שעמדה על המדרכה והמתינה למונית, כאשר פניה פונות לכיוון הכביש.

לפתע, הקלנועית שהיתה נהוגה על ידי המנוח פגעה בתובעת, התובעת נפלה על המדרכה, והקלנועית המשיכה בנסיעה ועלתה על רגלה.

נהג הקלנועית נהג ברשלנות

על הנתבע כמי שנהג במועדים הרלוונטיים בקלנועית הייתה מוטלת חובת זהירות לנהוג את הקלנועית על המדרכה בזהירות ומבלי שהוא מסכן את הולכי הרגל.

הנתבע נהג את הקלנועית באורח שלא אפשר לו לעצור את הקלנועית בכל עת, כדי למנוע פגיעה בתובעת שעמדה על המדרכה.

לנתבע היו מספר הזדמנויות לעצור ואת הקלנועית ומסיבה שאינה ברורה הוא לא עשה כן.

ייתכן שמהמנוח נהג במהירות גבוהה יחסית לתנאי הדרך וייתכן שלא היה ער מספיק לאנשים שהיו על המדרכה.

כך או אחרת, התנהלות המנוח בנסיבות שהוכחו מעידות על חוסר זהירות ונהיגה רשלנית.

המנוח צריך היה לנהוג את הקלנועית בזהירות וככל שלא יכול היה לנהוג את הקלנועית על המדרכה מחמת האנשים הנמצאים בה, היה עליו להימנע מלנסוע על המדרכה או להמתין עד שניתן יהיה לעבור בבטחה על מדרכה באורח שאינו מסכן איש.

אין אשם תורם לתובעת

התובעת לא יכלה להבחין בקלנועית טרם הפגיעה.

היא המתינה למונית כשפניה מופנות לכיוון הכביש, הכיוון ההפוך לכיוון ממנו הגיעה הקלנועית ולכן אין להטיל עליה אשם תורם.

החבלה שנגרמה לתובעת

בעקבות התאונה טופלה התובעת בבית החולים שם  אובחן "שבר סובטרוכנטרי בצוואר הירך משמאל".

התובעת עברה שיקום ארוך.

לתובעת נותרה נכות בשיעור של 27%.

בשל גילה המבוגר (75) בית המשפט פיצה אותה עבור הוצאות רפואיות , עזרת הזולת וכאב וסבל.

בית המשפט פסק לה פיצוי בסך של 225,000 ש"ח בצירוף שכט עו"ד והוצאות משפט

הפוסט האם פגיעה מקלנועית נחשבת לתאונת דרכים? הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

התובע, במהלך עבודתו, התבקש להרים קונטיינר באמצעות מנוף הממוקם על גבי משאית.

לשם כך היה עליו למשוך ולהרים שרשרת ברזל במשקל 150-200 ק"ג לגובה של מטר, שזה גבהו של האנקול עליו היה אמור להניח את השרשרת.

תוך כדי הרמת השרשרת חש התובע כאב חד בגבו.

לאחר מנוחה בת שעה השלים התובע את העבודה תוך שהוא סובל מכאבים.

התובע חשב שכאביו יחלפו אך כשאלה גברו והופיעה תופעת נימול ברגלו, פנה לטיפול רפואי.

האם התאונה ארעה בזיקה ל"התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו…(כשה)רכב עומד או חונה"?

או שדווקא מדובר בפריקה וטעינה המוחרגות מהחוק?

האם המקרה הנדון הינו "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי (שימוש: שאינו כולל טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד) למטרות תחבורה…(כולל גם) מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" (ראה הגדרת תאונת דרכים בסעיף ההגדרות של החוק)?

המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט:

אין מחלוקת כי האירוע לא קרה עקב שימוש ברכב למטרת תחבורה.

המשאית לא נסעה אותה עת והרמת השרשרת לא נועדה לאפשר למשאית לנסוע.

אולם יש לבחון אם מתקיימת אחת החזקות המרבות הקיימות בחוק הפלת"ד המרחיבות את המושג, שהוא – במקרה הנוכחי – "מאורע שקרה עקב ניצול הכח המכני של הרכב".

החזקה האמורה מרחיבה את המונח "תאונת דרכים" גם לאירוע שקרה כשהרכב אינו מבצע את יעודו המקורי אלא המשני, כשקיים יעוד משני כזה (ובמקרה הנוכחי קיים כי מדובר במשאית מנוף), "ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

בשורה של פסקי דין נקבע כי כדי שאירוע יכלל באותה חזקה (שרלבנטית לתאונות בהן מעורב רכב רב ייעודי שיש לו ייעוד נוסף על ייעודו התחבורתי), חייב להיות כי ייעוד מקורי זה נשמר גם בעת התאונה וכי על המאורע התאונתי לקרות עקב ניצול הכח המכני של הרכב.

במלים אחרות – כשמדובר באירוע שקרה בגלל ניצול הכח המשני כח המשני של הרכב צריך להתקיים קשר סיבתי בין ניצול כח זה ובין התאונה.

במקרה הנוכחי ארעה התאונה עקב הרמת שרשרת על ידי התובע.

הרמה זו נועדה על מנת לאפשר לו לחבר את השרשרת לאנקול ועל מנת שהמנוף הנמצא על גבי הפלטפורמה של המשאית יוכל לבצע את ייעודו ולהרים בעזרת הכח המכני של הרכב את הקונטיינר, אולם עצם הרמת השרשרת אין בה ניצול של הכח המכני של הרכב.

ניתן לדמיין מצב בו האירוע כולו מתקיים בחשיכה ורק זרקור בודד מכוון אל התובע ומאיר את פעולתו.

ופעולה זו הינה, בפשטות, הרמת  שרשרת מגובה 0 לגובה של עד מטר, כאשר בעת הרמה זו "נתפס" גבו.

לכן קבע בית המשפט כי אין מדובר בתאונת דרכים!

האם עדיין יש את מי לתבוע? כן – את המעביד!

בית המשפט קבע כי המעסיק של התובע היה רשלן כלפיו.

דבר זה חובת זהירות מושגית וקונקרטית לנקוט באמצעי זהירות מיוחד, בדרך של העמדת אמצעי עזר שיבטיחו כי הרמת השרשרת לא תסב לתובע פגיעה או שהתובע יקבל לשם כך סיוע מאדם נוסף.

נכון שמדובר בעבודתו הקבועה של התובע והוא לא קבל הוראה ספציפית להרים את השרשרת אלא לבצע את העבודה שהרמת השרשרת היא חלק אינטגרלי ממנה, אולם יש לראות בנתבעת אחראית לסיכונים שפעולה זו הייתה כרוכה בהם ושומה היה עליה לבדוק במה בדיוק כרוכה העבודה, אולי גם בעזרת יועץ בטיחות, ולבחון שמא ניתן להגיע לאותה מטרה בדרך אחרת או בסיוע עובד נוסף, ולכן על המעביד היה לנקוט משנה זהירות.

במקום זה אפשרה הנתבעת מצב בו התובע עובד לבדו, בגדר המערכת, ללא אדם אחר שהיה נוכח במקום, וצריך לקחת על עצמו את ביצוע העבודה לבד כאשר בשעה שגבו נתפס לא היה מי שיסייע לו והוא נאלץ להשלים את העבודה בעוד גבו כואב.

ולכן המעבידה היא זו שאחראית לפצות את התובע על נזקיו!

הפוסט פגיעת גב בעבודה על משאית עקב הרמת משקל כבד הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

• האם נפצעתם ו/או נפגעתם בתאונת דרכים כשלהי?
• האם הייתם הולכי רגל?
• האם הייתם נהגים או שאולי הייתם נוסעים?
• האם נפגעתם בנסיעה באופנוע, באופניים חשמליים או במכונית?
• האם חוויתם פגיעה כלשהיא: פציעה פיזית או פגיעה נפשית?
• ובין אם התאונה היתה באשמתכם או לא
• דעו כי אין זה משנה – אל תתנהלו לבדכם במצב שכזה
• אתם זקוקים לסיוע של עורך דין לתביעות תאונות דרכים, על מנת להשיג לכם את הפיצוי הטוב ביותר עבורכם, לעדכן אתכם מהם זכויותיכם הקבועות בחוק, ולייצג אתכם בצורה מיטבית מול חברות הביטוח.

מחפשים עורך דין תאונות דרכים בירושלים והסביבה? מישהו מומלץ וטוב שאפשר לסמוך עליו? הכירו את עו"ד שלהבת רובין!

למרבה הצער, תאונות דרכים מתרחשות ברחבי ישראל מדי יום (יש אומרים שזה כבר "מכת מדינה"), ופעמים רבות מסתיימות בצורה טרגית וכואבת.

אם איתרע מזלכם להיות חלק מנפגעי תאונת דרכים ולסבול מנזקי גוף (או שילוב של נזקי גוף ורכוש), אתם עשויים לגלות כי הדרך לקבל את הפיצוי המגיע לכם יכולה להיות ארוכה וסבוכה.

ללא ייצוג עורך דין המומחה לתביעות תאונות דרכים, חברות הביטוח אינן ששות לאשר תביעות פיצויים ויערימו עליכם אינספור קשיים.

חברות הביטוח מנצלות את חוסר ההבנה של האזרח מן המניין במורכבות החוק ואת חוסר היכרותו עם מלוא זכויותיו ואתם עלולים, לעיתים, לאבד חלק מהזכויות המגיעות לכם עפ"י חוק.

איך משיגים פיצוי הוגן לאחר פגיעה בתאונת דרכים?

עו"ד שלהבת רובין, בעלת ניסיוןשל למעלה מ-20 שנה בתביעות נזיקין כולל תאונות דרכים ועבודה, נרתמת למשימה.

אנו נדאג להאיר את דרככם בין סבך החוקים והנהלים, לייצג אתכם בהצלחה, להבטיח את זכויותיכם ולחתור להשגת סכום הפיצויים הגבוה ביותר.

הזמן הוא פקטור חשוב בתביעות תאונות דרכים –

צרו קשר עם משרד עורך דין תאונות דרכים בירושלים עוד היום, כדי לוודא שתהליך תביעת הפיצוי יתנהל כשורה מתחילתו ועד סופו עם תיעוד הולם של כל נזק כספי ורפואי, שזכויותיכם יישמרו וימוצו, ושתקבלו פיצוי הוגן על נזקי הגוף והנפש שנגרמו לכם.

באלו תאונות דרכים משרד עו"ד שלהבת רובין מטפל?

 משרדנו מתמחה בהשגת פיצויים עבור נפגעי כל סוגי תאונות הדרכים, כולל תאונות דרכים עצמיות, למשל:

• תאונות רכבים – כנוסע או נהג
• תביעות תאונות אופניים חשמליים וקורקינטים
• תאונות אופנוע
• תביעות של הולכי רגל שנפגעו
• תאונות בתחבורה הציבורית
• נפגעי תאונות פגע וברח
• תאונות עצמיות (כולל, למשל, כוויות פנים מפתיחת מכסה המנוע, סגירת הדלת על היד וכו')
• תאונות דרכים בדרך אל או מהעבודה
• תאונות של משאיות
• תאונות טרקטור
• כניסה או יציאה מרכב

נסיון רב בתחום יסייע לכם להשיג את זכויותיכם:

כאמור, עו"ד שלהבת רובין, בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתביעות נזיקין כולל תאונות דרכים ועבודה, נרתמת למשימה.

אנו נדאג להאיר את דרככם בין סבך החוקים והנהלים, לייצג אתכם בהצלחה, להבטיח את זכויותיכם ולחתור להשגת סכום הפיצויים הגבוה ביותר.

הזמן הוא פקטור חשוב בתביעות תאונות דרכים – פנו למשרד עורכי דין נזקי גוף המתמחה דווקא בייצוג נפגעי תאונות דרכים באזורכם עוד היום, כדי לוודא שזכויותיכם יישמרו וימוצו, ותקבלו פיצוי הוגן על נזקי הגוף והנפש שנגרמו לכם.

נפגעתם? מה עושים עכשיו?

אם איתרע מזלכם להיות נפגעי או פצועים כתוצאה מתאונת דרכים ולסבול מנזקי גוף (או שילוב של נזקי גוף ורכוש), אתם עשויים לגלות כי הדרך אל הפיצויים המגיעים לכם יכולה להיות ארוכה וסבוכה ללא עזרת עורך דין לתיקי תאונות דרכים – חברות הביטוח אינן ששות לאשר תביעות פיצויים, ומנצלות את חוסר ההבנה של האזרח מן המניין במורכבות החוק ואת חוסר היכרותו עם מלוא זכויותיו.

ייתכן שאתם זכאים לפיצויים, ואף גבוהים, גם אם התאונה באשמתכם, גם כהולכי רגל, גם אם מדובר בתאונה עצמית –

עליכם רק לפנות במהירות האפשרית אל משרד עורך דין תאונות דרכים כדי לברר זאת, ולמצוא את האדם הנכון שילווה אתכם בתהליך המורכב מול חברות הביטוח והערכאות בליווי מקצועי, מסור ומהימן, עד לקבלת מלוא הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.

מה עושים מייד אחרי התאונה?

הקפידו לעמוד במקום בטוח שאינו מסכן אתכם או את התנועה במקום.

חשוב לדומם מנוע ולא להשאיר את הרכב פתוח או ללא השגחה (במידה שיש עמכם ארנק וכו – קחו אותו אתכם).

ביציאה מן הרכב חובה ללבוש את האפוד הזוהר – הוא עלול להציל את חייכם.

יש נפגעים? התקשרו למד"א 101 או למשטרת ישראל 100.

חשוב שיהיה לכם ברכב כלי כתיבה מוכן מבעוד מועד. במידה שאין ניתן לרשום בטלפון הנייד.

החלפים פרטים עם המעורבים בתאונה – שימו לב שאין קשר ל-מי אשם ומי לא אשם.

יש לבקש את תעודת הזהות של הנוהג ברכב, את רישיון הרכב שהיה מעורב בתאונה ואת תעודת הביטוח של הרכב.

במקרה של תאונה עם מספר רכבים מעורבים – יש לאסוף מכל נהג את 3 המסמכים האלו: רישיון רכב, תעודת ביטוח, ת"ז.

תוכלו לעשות שימוש בטלפון הסלולרי לצילום המסמכים בתור גיבוי לרישום שלכם.

צלמו בטלפון הסלולרי ותעדו את הפגיעות ברכב, את הרכב או הרכבים המעורבים ואת הסביבה – צלמו כל דבר רלוונטי – זה יוכל לסייע לכם בעתיד.

בקשו את מספרי הטלפון של המעורבים בתאונה.

היו עדים? בקשו סיוע וקחו מהם מספר טלפון שלהם.

חשוב לדעת מהוא מיקום התאונה מבחינת רחובות ומהיא שעת התאונה במדוייק.

בדקו האם מדובר ברכב חברה או רכב שכור.

במידה שהרכב אינו בר נסיעה, הזמינו גרר. צרו קשר עם אדם קרוב שיגיע לאסוף אתכם מהמקום.

במידה שהתפניתם למוסד רפואי יש לבקש שהכל יתועד ולקבל עותק של הטיפול שקיבלתם.

יש לשוחח עם סוכן הביטוח שלכם ולעדכן אותו שעברתם תאונה.

צרו קשר עם עורך דין מומלץ לתאונות דרכים – הייעוץ הראשוני הינו מהיר וקל ואתם מוזמנים לייצור עימנו קשר.

מה לא לעשות? מאילו טעיות נפוצות עליכם להימנע?

אל תסרבו להתפנות לצורך קבלת טיפול רפואי:

לעיתים מגיע הכאב לאחר מספר דקות, מספר שעות, ימים או שבועות.

יש לזכור שאירוע תאונתי מציף את הגוף באדרנלין, הדופק מואץ ואנו טרודים ולא מרגישים כאב (כמו למשל אכב באזור הצוואר הידוע בתור צליפת שוט Whiplash injury). אם נפגעתם, החליפו פרטים והתפנו לטיפול רפואי ראוי.

רבים עסוקים רק בנזק שנגרם לרכב ומרוב לחץ ודאגה שוכחים לבדוק מה מתרחש עם גופם.

אם כן, ההמלצה היא פשוטה: אם נפגעתם – יש להתפנות מייד ממקום התאונה לקבלת טיפול רפואי הכולל תיעוד מסודר וברור.

אל תתעלמו ואל תזניחו תופעות של פוסט טראומה:

לרוב אנשים נוטים לשים לב רק לכאבים הפיזיים, אך אם אינכם נרדמים בלילה, סובלים ממחשבות טורדניות על התאונה או פלאשבקים, סובלים מהיעדר תיאבון, מפחדים לשוב לנהוג ומתנהגים באופן לא רגיל – יתכן שאתם סובלים מפוסט טראומה לאירוע בו הייתם מעורבים. חשוב לטפל ולתעד כל ביקור אצל גורם מקצועי בתחום.

הימנעו מזלזול וחוסר תיעוד של פרטיים רפואיים מייד לאחר התאונה ולאחר מכן בהמשך התהליך

רישום מיידי במוסד רפואי לאחר התאונה

תיעוד בדיקות, צילומים ותוצאות בדיקות

ממצאים רפואיים ואבחנות

תיעוד ואבחון של רופאים מומחים

טיפולים לאורך כל התקופה שלאחר התאונה

הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים בישראל היא קשה

למרבה הצער, תאונות דרכים מתרחשות ברחבי ישראל מדי יום, ופעמים רבות מסתיימות בצורה טרגית וכואבת.

על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2019 היתה עלייה של 10% בתאונות קטלניות מהשנה שקדמה לה.

בשנת 2018 כמעט 13 אלף בני אדם נפגעו בתאונות דרכים עירוניות, כשירושלים שנייה רק לתל אביב במספר הנפגעים בתחומה:

1458 נפגעים, מהם 125 פצועים באורח קשה ו-22 הרוגים.

בעשרת החודשים הראשונים של 2019 י-ם עקפה את תל אביב במספר הנפגעים בה.

אין זה מפתיע: בירת ישראל היא גם העיר הגדולה בישראל, וגם זו שסובלת מחורפים קשים יותר.

מזג האוויר החורפי גורם לראות בעייתית בגשם או בערפל, לכבישים חלקלקים, רטובים ובוציים, ולסיכון מוגבר לתאונות דרכים בכבישי עיר הבירה.

עוד נתון מעניין לגבי העיר הוא שהיא העיר (ביחד עם העיר בני ברק) הכי פחות בטוחה לילדים הולכי רגל בישראל בגילאים של 0 עד 14 שנה.

בשנים 2008-2017 נפגעו בעיר 697 ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים. לצערנו הרב, 18 ילדים נהרגו שבנים אלו באזור זה.

אחריה מדורגות הערים בני ברק, תל אביב וחיפה.

ראוי לציין הסכנה אורבת לילדים בגילאים אלו גם על המדרכה, עקב הריבוי בשימוש בכלים כמו קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים.

דעו את זכויותיכם וקבלו את המגיע לכם!

ייתכן שאתם זכאים לפיצויים, ואף גבוהים, גם אם התאונה באשמתכם, גם כהולכי רגל, גם אם מדובר בתאונה עצמית –  זקוקים לסיוע?

עליכם רק לפנות במהירות האפשרית אל משרד עורך דין תאונות דרכים מומלץ כדי לברר זאת, ולמצוא את האדם הנכון שילווה אתכם בתהליך המורכב מול חברות הביטוח והערכאות בליווי מקצועי, מסור ומהימן, עד לקבלת מלוא הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק. משרדינו נותן שירות לכל הזקוקים לסיוע בתחומים כגון עורך דין תאונות עבודה, עורך דין נזיקין – אנו מתמחים בתחום של נזקי גוף, עו"ד תאונת דרכים עבודה תוך כדי פעילות יומית במקום העבודה, בדרך לעבודה או לאחר סוף יום, וכן עורך דין רשלנות רפואית – לטיפול במי שנפגע מטיפול רפואי רשלני, נדאג להשגת פיצוי הולם וגבוה ככל הניתן

לקבלת ייעוץ משפטי נאמן, השאירו את פרטיכם בצור קשר באתר עוד היום או חייגו אלינו

נחזור אליכם ונשמח להעניק לכם ייעוץ משפטי נאמן!

הפוסט עורך דין תאונות דרכים בירושלים מומלץ הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

נפצעתם? נפגעתם? יש לכם שאלה? – עו"ד שלהבת רובין לשירותכם!

• האם נפצעתם ו/או נפגעתם בתאונת דרכים?
• בין אם כהולכי רגל
• בין אם כנהגים או נוסעים
• בין אם נפגעתם בנסיעה במכונית באופנוע או באופניים חשמליים
• בין אם זו פציעה פיזית או נפשית
• ובין אם התאונה היתה באשמתכם או לא
• אין זה משנה את העובדה שלא כדאי לכם להתנהל לבדכם
• גרים באזור תל אביב והמרכז? 
• ברור כי אתם זקוקים לעורך דין לתביעות תאונות דרכים בתל אביב, שיוכל להשיג לכם את הפיצוי המיטבי, ליידע אתכם בקשר למלוא זכויותיכם כקבוע בחוק, ולייצג אתכם נאמנה מול חברות הביטוח.

 

מחפשים עורך דין תאונות דרכים בתל אביב ומרכז הארץ?

הכירו את עו"ד שלהבת רובין!

הגעתם למקום הנכון:

הכירו את עו"ד שלהבת רובין, עורכת דין נזיקין ונוטריון, המתמחה בתביעות נזקי גוף, הן בתאונות דרכים והן בתאונות עבודה, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח לאומי ועוד, מזה למעלה מ-20 שנה.  

פעמים רבות אינכם מכירים את פרטי החוקים הסבוכים ואת נהלי חברות הביטוח, ועשויים לפספס את הפיצויים המגיעים לכם. חברות הביטוח מערימות קשיים ומאוד קשה להתנהל מולם לבד ללא סיוע של עורך דין המבין את החוק ואת חובתם לפצות אתכם. סירובה של חברת הביטוח לשלם אינו סוף פסוק, ופנייה מוקדמת, ככל האפשר, לעורך דין לתביעות תאונות דרכים תאפשר לברר האם נדחתה בקשתכם לפיצוי כדין, או לאו. משרדנו ילווה אתכם לאורך כל הדרך מהתאונה ועד לקבלת הפיצויים, ביחס אישי, באכפתיות, במקצוענות, בשקיפות מלאה וביושרה.

 

עורך דין תאונות דרכים בת"א – עו"ד שלהבת רובין

בשל היותה כה תוססת ומרכזית בישראל, כך גם כמות ההתרחשויות בעיר ת"א הינן גבוהות.

 

נותנם סטטיסטיים של תאונות בעיר 2018-2019:

תאונות דרכים אינן אורבות לכם רק בכביש, אלא גם על המדרכה, ברכבת, במגרש החנייה ואפילו ביציאה לא זהירה מהרכב.

כאמור, העיר הגדולה מועדת גם היא לפורענות: בשנת 2018 נהרגו בתאונות דרכים בתל אביב פי 2 מתאונות בירושלים.

תל אביב גם היתה הרשות העירונית עם המספר הגדול ביותר של נפגעים בתאונות דרכים באותה שנה – 1474 פצועים, מתוכם 188 פצועים קשה, ו-22 הרוגים.

בין ינואר לנובמבר 2019 נפגעו בתחומי תל אביב לבדה 1189 בני אדם (מהם 154 פצועים באורח קשה ו-16 הרוגים).

בין עומסי התנועה העירוניים, המוני הולכי הרגל, נוסעי האופניים והאופניים החשמליות, הקורקינטים החשמליים והתחבורה הציבורית בעיר הסואנת והשוקקת חיים 24/7, הסכנה גוברת.

 

נפצעתם בתאונת דרכים?

טוב שיש עו"ד מקצועי לצדכם שילווה אתכם מרגע הפציעה ועד קבלת הפיצוי:

נפצעתם ו/או נפגעתם בתאונת דרכים?

בין אם כהולכי רגל, נהגים או נוסעים, בין אם נפגעתם בנסיעה במכונית, באופנוע או באופניים חשמליים, בין אם זו פציעה פיזית או נפשית, ובין אם התאונה היתה באשמתכם או לא – אתם זקוקים לעורך דין לתביעות תאונות דרכים שיוכל להשיג לכם את הפיצוי המיטבי, ליידע אתכם בקשר למלוא זכויותיכם כקבוע בחוק, ולייצג אתכם נאמנה מול חברות הביטוח.

תופתעו לגלות שבמקרים רבים מגיע לכם פיצוי כספי על הנזק שנגרם לכם, כלכלית, פיזית, ונפשית, ואפילו אם לא ברורה זהות האשם בתאונה או אם היתה זו תאונה עצמית (התנגשות בעץ, סגירת דלת הרכב על האצבעות וכו'), או תאונת פגע וברח.

מה שמפריד ביניכם לבין הפיצוי המבוקש הוא הידע באותיות הקטנות של החוק ובניהול הפרוצדורות המורכבות מול הגופים השונים – וכאן אנחנו, משרד עו"ד שלהבת רובין, נשמח לסייע לכם ולהילחם עבורכם עד לקבלת סכום הפיצוי הגבוה ביותר שניתן להשיג.

 

איך תדעו מיהו עורך דין מומלץ בתל אביב לתאונות דרכים?

בשנת 2018 נפגעו 1518 בני אדם בתאונות דרכים בת"א-יפו – מדובר על 11% מכלל ישראל!

יש לקחת בחשבון כי ת"א היא העיר הצפופה ביותר מבין 8 הערים הגדולות בישראל שבהן יש מעל ל-200,000 תושבים.

בדקו את הרזומה שלו. בדקו באילו תיקים הוא טיפל ומטפל. הכירו את עו"ד שלהבת רובין, עורכת דין נזיקין ונוטריון, המתמחה בתביעות נזקי גוף, הן בתאונות דרכים והן בתאונות עבודה, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח לאומי ועוד, מזה למעלה מ-20 שנה.

המשרד בעל ניסיון רב במתן ליווי צמוד ונאמן ובטיפול נפגעי תאונות דרכים על כל סוגיהן, לרבות תאונות עצמיות, תאונות כלי רכב דו-גלגליים, פגע וברח, תאונות אופניים חשמליים וקורקינטים, הולכי רגל ונוסעי התחבורה הציבורית.

פעמים רבות אינכם מכירים את פרטי החוקים הסבוכים ואת נהלי חברות הביטוח, ועשויים לפספס את הפיצויים המגיעים לכם.

סירובה של חברת הביטוח לשלם אינו סוף פסוק, ופנייה מוקדמת ככל האפשר אל עורך דין לתביעות תאונות דרכים תאפשר לברר האם נדחתה בקשתכם לפיצוי כדין, או לאו.

משרדנו ילווה אתכם לאורך כל הדרך מהתאונה ועד לקבלת הפיצויים, ביחס אישי, באכפתיות, במקצוענות, בשקיפות מלאה וביושרה.

 

השאירו את פרטיכם כאן לקבלת ייעוץ משפטי עוד היום, או חייגו אלינו

השאר לנו פרטים עוד היום ונחזור אליך לייעוץ משפטי

הפוסט עורך דין תאונות דרכים בתל אביב מומלץ הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

התקף לב במהלך החלפת צמיג בכביש מהיר האם נחשבת תאונה דרכים? אכן כן!

 

ביום התאונה, בשעות הצהריים, התובע נהג במשאית אליה הייתה מחוברת העגלה והוביל עפר.

במהלך הנסיעה אירע תקר (פנצ'ר) באחד הצמיגים ולא ניתן היה להמשיך בנסיעה.

התובע נאלץ לעצור בכביש סואן, צר, ללא שוליים, תוך שחסם חלק מהכביש וגרם להפרעה ממשית לתנועה במקום.

הדבר הכעיס נהגים אחרים בכביש, שהחלו לצפור, לקטר ולהקניט את התובע.

התובע נלחץ וניסה לבצע את החלפת הצמיג בבהילות ככל יכולתו, דבר שהכניסו ללחץ נפשי, גרם לו להתרגז, חש מצוקה ומתח.

כשסיים להחליף את הצמיג, התובע החל לחוש עייפות גדולה, קוצר נשימה, כאבים בחזה ואף הזיע, אך הוא המשיך בנסיעה.

גם במהלך הנסיעה התובע המשיך לסבול ממחושיו הנ"ל, ולאחר שפרק את המטען מהמשאית ביחד עם הקבלן שעבד דרכו (העד מטעמו), התובע חזר לביתו מלווה באותו קבלן, שפינה אותו לטיפול רפואי במקום מגוריו ומשם פונה באמבולנס לבי"ח.

התובע נתקבל בבית החולים בסמוך לשעה 14:40 ואובחן כסובל מאוטם חד בשריר הלב.

מאחר והתאונה ארעה במהלך עבודתו, הביטוח לאומי הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה".

 

אך האם מדובר ב"תאונת דרכים"?

סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע כי מהו "שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב וכו.

התובע טען, כי השימוש שנעשה על ידו נכנס אף הוא להגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי", לחלופה של "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו".

חב' הביטוח טענה מנגד, כי אין מדובר בטיפול דרך או תיקון דרך החוסים תחת ההגדרה בחוק הפיצויים.

לטענתה, מאחר והתובע ציין כי הוא החליף צמיגים לעיתים קרובות (פעם בשבוע, בחודש, בשלושה חודשים), הרי שיש לראות בטיפול הדרך שנעשה על ידו כטיפול שנעשה במסגרת עבודתו.

בית המשפט דן בשאלה זו וקבע כי אכן מדובר ב"תיקון דרך".

הטיפול במשאית (החלפת הצמיג) התבצע לאחר תחילת הנסיעה והיציאה לדרך; הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי (תקר בצמיג); הטיפול היה הכרחי ונועד לאפשר את המשך הנסיעה ולהסיר את הסיכון התחבורתי שנוצר; ולא היה מדובר בתיקון/טיפול מורכב הדורש הזמנת איש מקצוע.

 על פי "מבחן המהות" הבוחן את סוג הטיפול שבוצע ברכב, "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" הם "טיפול ותיקון שנוהגים לעשות בדרך", מבלי להיזקק למוסכים ולבעלי מקצוע, כגון החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה וכיוצא באלה.

עוד נקבע מקדמת דנן, כי בהתאם ל"מבחן מהות הטיפול – טיפול דרך הוא טיפול שנועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי שנעשה אגב נסיעה או לצורך המשך הנסיעה, והכוונה לתקלות אשר מתרחשות במהלך הנסיעה ומחייבות את הנהג לתקנן במהלך הנסיעה בכדי שיוכל להמשיך בדרכו.

יתרה מכך, הדיבור "שלא במסגרת עבודתו", נועד להוציא ממסגרת תחולת החוק את אלה העוסקים בתיקון או בטיפול בכלי רכב כעיסוק, מכונאים ובעלי מקצוע דומים בפעולותיהם במסגרת מקצועם או משלח ידם האמור.

אין מחלוקת כי במועד הטיפול (גם לא בכלל) התובע לא עסק בטיפול בכלי רכב כעיסוק, לא כמכונאי ולא במקצוע אחר הדומה בפעולותיו לעיסוקים כאמור.

אין במנהגם של בעלי רכב או של משתמשים ברכב לטפל בתקר ולהחליף צמיג במהלך נסיעתם, כדי להפכם למכונאי רכב או למוסכניקים, אף אם הם נאלצים לבצע פעולה מעין זו באופן תדיר.

תדירות הביצוע לפעולת התיקון או הטיפול אינה נמנית על המבחנים שנקבעו לצורך הקביעה אם מדובר בטיפול/תיקון דרך אם לאו.

יש לציין, כי ביסוד ההחרגה כאמור עמד אף השיקול של קיומו של ביטוח חלופי (סטטוטורי או אחר), כך שמכונאים ואנשי מקצוע דומים הנפגעים תוך כדי טיפולם ברכב במסגרת מקצועם, לא ייצאו נפסדים, משקיים ביטוח חלופי שיכסה את נזקיהם מהפגיעה כאמור.

ואילו, אם תתקבל טענת חב' הביטוח לגבי הרחבת משמעות החריג "שלא במסגרת עבודתו", הדבר עלול להוביל לכך כי משתמשי רכב, שאינם מכונאי רכב ואינם עוסקים במקצועות דומים לכך, ימצאו עצמם ללא כל פיצוי, אך בשל העובדה כי נאלצו להחליף צמיג באופן תדיר.

קשה להלום מסקנה מעין זו, שאינה מתיישבת לא עם מטרתו הסוציאלית של חוק הפיצויים, לא עם לשון החוק ולא עם ההלכה הפסוקה בסוגיה.

 

הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב לבין הנזק

"מבחן הסיכון" בו משולבים שיקולי מדיניות משפטית ומבחן השכל הישר, לפיהם יש לבחון אם הסיכון שהתממש הוא סיכון עימו נועד חוק הפיצויים להתמודד, היינו סיכון תחבורתי – מבחן הסיכון – והאם הקשר בין השימוש במשאית לבין הסיכון שהתממש תרם תרומה ממשית להתרחשות הנזק – מבחן השכל הישר.

הקשר הסיבתי יוכרע אם כן באם השימוש ברכב הוא הגורם הממשי לנזק הגוף ונמצא בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יוצר, ואשר מקיים את הוראות החוק ותכליתו.

במקרה שלנו לולא התקר בצמיג והעצירה בכביש סואן, התובע לא היה חש לחץ נפשי והנזק לא היה נגרם. כך שקשר סיבתי עובדתי מתקיים כן מתקיים בנסיבות. נזכיר, כי הנתבעת גם לא כפרה בכך.

אשר לקשר הסיבתי המשפטי – ביציאת התובע מהמשאית לשם טיפול-דרך, הוא חושף את עצמו לסיכונים שונים שבכללם הסיכון כי ייפגע מהמשאית עצמה, מרכיב מרכיביה, או שייפגע מרכבים חולפים.

בנדון דנן, פגיעת התובע במהלך הטיפול בצמיג המשאית מהווה מימוש של אחד מהסיכונים התעבורתיים המובנים בשימוש במשאית.

לפיכך, מתקיים בענייננו קשר סיבתי משפטי.

כמו כן, על פי מבחן הסיכון, אשר אינו מייחס חשיבות מיוחדת להליך הגרימה המדויק של הנזק, אין בהתערבותם של הנהגים האחרים בכביש, אשר הלחיצו את התובע, כדי לנתק קשר סיבתי זה, זאת בפרט, כאשר לא הוכח מעשה מכוון.

 

ולכן מדובר בתאונת דרכים!

 

לתובע נקבעה נכות בשיעור של 25% והוא קיבל 950,000 ש"ח

הפוסט התקף לב במהלך החלפת צמיג בכביש מהיר נחשב תאונת דרכים הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

נפגעתם בתאונת אופנוע? נגרמו לכם נזקי גוף כלשהם? בואו להבין מה עושים

 

להלן מידע, טיפים ועצות מעשיות מפיה של עורכת הדין שלהבת רובין המתמחה בתחום של תביעת תאונות דרכים.

 

דעו כי תמיד כדאי לפנות לייצוג עו"ד המתמחה בתביעות תאונות דרכים של אופנועים

משרדנו מייצג נהגי אופנוע ותובעים שנפגעו בתאונות אופנועים כבר למעלה מ-20 שנה.

אנו נלווה אתכם מרגע הפגיעה ועד קבלת הפיצויים. אנו נפעל להשגת הפיצוי המקסימלי עבורכם.

משרדינו מתמחה בתחום הנזיקין – תאונות דרכים, נזקי גוף, ביטוח לאומי, תאונות עבודה, רשלנות רפואית. אנו זמינים הן במשרדנו בתל אביב והן במשרדנו בירושלים.

 

איך בוחרים עו"ד טוב?      

הקפידו תמיד לפנות אל עורך דין תאונת דרכים הבקיא ומומחה דווקא בתחום נזקי הגוף ותאונות הדרכים של אופנועים בפרט.

כדאי לפנות לעו"ד הבקיא ומומחה בתחום שיודע מה עושים כאשר מדובר בנוסף בתאונת עבודה.

כדאי לפנות לעו"ד הבקיא ומומחה בתחום ייצוג מול הביטוח לאומי.

כדאי לפנות לעו"ד הבקיא ומומחה בתחום שילווה אתכם מרגע הפגיעה ועד קבלת הפיצוי.

כדאי לפנות לעו"ד הבקיא ומומחה בתחום שיגבה שכר טרחה רק עם קבלת הפיצוי ולא לפני כן!

כדאי לפנות לעו"ד הבקיא ומומחה בתחום שהעביר הרצאות ומוכר ובעיקר שהביא תוצאות מוכחות.

 

נהג אופנוע שהתנגש במעקה לא בטיחותי. האם יתבע את העיריה?  האם מדובר בתאונת דרכים?

רבים מכלי הרכב שאנו רואים כיום על הכביש הינם טוסטוסים, אופנועים ואפילו אופנוע כבדים.

רוכבים אלו נחשבים כמועדים לתאונות דרכים ולכן ביטוחי החובה שלהם מאוד יקרים.

 

תאונת דרכים בה מעורב אופנוע

ראשית ברגע שארעה תאונה בה מעורב אופנוע, הרי שמודבר בתאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים

לנפגעי תאונות דרכים, ואין זה משנה עם מדובר בתאונה עצמית בה רוכב האופנוע החליק על שמן

ונתקע במעקה בטיחות או אפילו ברדתו מהאופנוע הוא נפל ונחבל או שהאופנוע נפל עליו וגרם

לחבלה.

 בכל המקרים הללו הוא יהא זכאי לפיצוי כי מדובר בתאונת דרכים!

גם בהתנגשות בין שני אופנועים או בין אופנוע לרכב אחר או בין אופנוע להולך רגל ומישהו מהם

נפגע, הרי שמדובר בתאונת דרכים והנפגע זכאי לפיצוי!

 

את מי תובעים?

כל בעל אופנוע או רוכב אופנוע חייב רישיון נהיגה תקף וביטוח חובה תקף.

 

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תובעים את ביטוח

החובה של האופנוע כאשר אין רלוונטייות לשאלה מי אשם בתאונה.

החוק קובע "אחריות מוחלטת" כלומר כל מי שנפגע באופנוע זכאי

לפיצוי!

*** למעט אם מדובר בתאונה שארעה במתכוון ! שאז אין זכאות לפיצוי.

 

כמה פיצוי מגיע לי?

הפיצוי נקבע לפי הנזק גוף (שכולל גם נזק נפשי) שנגרם לתובע.

כלומר ככל שהנזק חמור יותר, כך קרוב לוודאי שהפיצוי יהא גבוה יותר.

 

יש רלוונטיות לגילו של התובע, לנכות שנגרמה לו ולעיסוקו לפני התאונה והאם נגרם לו הפסד כתוצאה מהתאונה.

 

קביעת פיצוי ע"י בית המשפט 

בבוא בית המשפט לקבוע את הפיצוי הוא עורך בדרך כלל חישובים מתמטיים בהתייחס לנכות, לגיל ולמשכורת לפני התאונה.

לגבי קטינים או צעירים בראשית דרכם, נקבעה חזקה בפסיקה לפיה החישוב יערך לפי השכר הממוצע במשק מאחר ועוד החלו את דרכם התעסוקתית.

קיימת חזקה נוספת לגביהם והיא כי הנכות התפקודית על פי רוב שווה לנכות הרפואית שנקבעה כל ידי המומחה ועל פי נכות זו עורך בית המשפט את חישובי הפסדי השכר לעתיד.

כלומר לדוגמא:

צעיר בן 21 רוכב אופנוע שנפגע בתאונה ונקבעה לו נכות בשיעור של 10%, כי אז יערוך בית המשפט את החישוב בגין הפסד שכר לעתיד לפי השכר הממוצע במשק X הנכות X מקדם ההיוון שלו עד גיל 67.

רכיבי הנזק של תביעות נזקי גוף כוללים הפסדי שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת (עזרת משפחה/חברים/עזרה בתשלום), הוצאות רפואיות, נסיעות ועוגמת נפש.

לגבי שכירים החישוב נערך עד גיל 67. לגבי עצמאים הפסיקה הרחיבה את הפיצוי עד גיל 70.

 

שימו לב – ביטוח חובה עם השתתפות עצמית יגרום לכם להפסד!

 

איזה ביטוח אופנוע כדאי לכם לעשות?

רבים מרוכבי האופנועים אומרים, לי לא יקרה כלום. אבל קורה! ונפגעתם בתאונה!

 

חברות הביטוח מציעות היום לרוכבי האופנועים 2 סוגי ביטוח:

• האחד, זול יותר עם השתתפות עצמית עד 25,000 ש"ח

• והשני יקר יותר ללא השתתפות עצמית כלל.

מאחר והביטוח מאוד יקר, רבים מעדיפים את הביטוח הזול יותר ב-100-200 ש"ח.

אך הם לא ידועים כי אם ירכשו את הביטוח הזול שחסכו שם כמה מאות שקלים, זה עלול לעלות להם ביוקר.

 

למה לא כדאי לעשות ביטוח אופנוע זול עם השתתפות עצמית?

ציינו לעיל שזה עלול לעלות לכם ביוקר. למה הכוונה אתם שואלים?

אז ככה, חשוב להדגיש כי אני לא מייצגת את חברות הביטוח!

אבל אם תרכשו ביטוח זול, תרוויחו כמה מאות שקלים, אך חברת הביטוח תרוויח עליכם בענק!

 

כי ברגע שיש לכם השתתפות עצמית של עד 25,000 ש"ח, הכוונה היא שאם הנזק שלכם נמוך מהסך של 25,000 ש"ח לא תקבלו כלום!

 

לדוגמא:

אם נפגעתם בתאונה קלה ונגרמו לך שפשופים או כאבי גב קלים ונזקקתם לפיזיוטרפיה.

אם אכן הנזק שלכם לא יהיה גבוה מסך של 25,000 ש"ח, לא תקבלו כלום!

וזאת למרות שנגרם לכם נזק!

 

לעומת זאת, אם רכשתם את הביטוח היקר:

בוודאי שתקבלו פיצוי ואפילו שמדובר בסך הנמוך מ-25,000 ש"ח.

חשוב לציין כי רוב האופנועים אינן מבוטחים בביטוח מקיף ולכם אם נגרם נזק לאופנוע אפילו בתאונה קלה, הרי שתמיד עדיף לקבל פיצוי שיכסה אפילו את נזקי הרכוש שנגרמו לאופנוע.

לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע!

 

תאונת אופנוע בעבודה

מאחר וקל התנייד עם אופנוע/קטנוע ממקום למקום, רבים הם אלו המשתמשים בכלי רכב זה לצרכי עבודה.

גם מעסיקים הרבים נדרשים לשירותי שליחות נעזרים באופנועים, ולכן ישנן תאונות דרכים רבות

שמעורב בהן אופנוע וזאת במהלך העבודה.

תאונות אלו מוכרות גם כתאונות דרכים וגם כתאונות עבודה.

כלומר, הנפגע יתבע גם את חברת הביטוח וגם את ביטוח לאומי.

את התביעה מגישים לביטוח לאומי על מנת שתוכר כ"תאונת עבודה" וזכאים להחזר בגין הוצאות רפואיות.

לאחר מכן ניתן להגיש תביעה לנכות לביטוח לאומי.

נכות בשיעור של 9% עד 19% מזכה במענק חד פעמי.

נכות בשיעור של 20% מזכה בקצבה לכל החיים.

לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע.

 

תאונה עם אופנוע ללא ביטוח

לעיתים רוכבי האופנועים מתקמצנים ולא רוכשים ביטוח חובה לאופנוע או אפילו שוכחים לחדש אותו.

מלבד העובדה כי מדובר בעבירה על החוק לנהוג ללא ביטוח חובה, הרי שזו טעות חמורה שכן נהג

אופנוע אשר נוהג ללא ביטוח חושף עצמו לא רק לעבירה פלילית אלא גם לתביעה אזרחית/ כספית ואפילו מסכן את עצמו להישאר ללא פיצוי.

 

רכיבה על אופנוע ללא ביטוח בתוקף

סעיף 7 (5) לחוק הפיצויים קובע כי מי שנהג ללא ביטוח וארעה לו תאונת דרכים לא יהא זכאי פיצוי לפי חוק זה!

ואם הוא יפגע בהולך רגל, הרי שהולך הרגל יהא זכאי לפיצוי מ"קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה ע"י המדינה לפיצוי במקרים שאין ביטוח או במקרים של תאונות פגע וברח.

פעמים רבות לאחר שקרנית מפצה את הולך הרגל היא מגישה תביעה נגד אותו נהג שנהג ללא ביטוח שישב לה את הפיצוי.

לפיכך תמיד תמיד כדאי לנהוג שיש רישיון נהיגה בתוקף וביטוח חובה תקף!

עם זאת ישנה דרך לפצות את הנפגע גם שנהג ללא ביטוח חובה תקף אז זאת רק במקרים בהם היה מעורב צד נוסף (רכב נוסף או ליקוי בכביש ואז ניתן לתבוע את העירייה) אשר היה רשלן כלפי נהג האופנוע ואז ניתן לתבוע אותו בתביעת רשלנות.

 

פיצוי גם כשהנהג ללא ביטוח

סעיף 8 אומנם קובע את כלל "יחוד העילה" כי מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לתבוע עפ"י חוק הפלת"ד, אולם ס"ק (ג) לחוק הפיצויים נקבע כי: "אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה".

ולכן במקרים בהם מעורכב רכב נוסף אשר לאחר חקירת העובדות התברר כי הרכב הנוסף אשם בתאונה, הרי שניתן לתבוע את חברת הביטוח של אותו רכב.

תביעה זו מוגשת כתביעת רשלנות עפ"י פקודת הנזיקין.

מאחר והתביעה הוגשה לפי פקודת הנזיקין, הרי שהיה צורך לדון בשאלת אשמתו של נהג הג'יפ,

לעומת תביעה עפ"י חורק הפיצויים הקובע "אחריות מוחלטת" ללא השאלה מי אשם בתאונה.

מאחר ונהג הג'יפ הורשע בעבירות עפ"י פקודת התעבורה ולא יוחס אשם תורם לנהג האופנוע הרי

שחויבה חב' הביטוח במלוא נזקיו של התובע ומאחר והתביעה נוהלה בהתאם לפקודת הנזיקין הרי

שבית המשפט אינו מוגבל בסכום הפיצויים כפי שבית המשפט מוגבל בתביעה עפ"י חוק הפלת"ד,

לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע.

 

פיצוי נוסף מפוליסות ביטוח תאונות אישיות

בנוסף לפיצוי עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או עפ"י פקודת הניזקין, הרי לכל מי שרכש ביטוח נוסף הכולל רכיב של "תאונות אישיות" זכאי לפיצוי נוסף וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה והנכות שנותרה לו.

ניתן להגיש לחברת הביטוח את חוות הדעת של המומחה שבדק את התובע ולדורש פיצוי בהתאם לנכות.

פוליסות רבות כוללות רכיב של פיצוי בגין שבר וימי אשפוז.

לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע.

 

מה עליך לעשות אם נפגעת בתאונה בה מעורב אופנוע?

עליך לגשת לקבל טיפול רפואי ולהתלונן על החבלות בגופך. להמשיל לקבל טיפול רפואי ע"י רופאים המומחים בתחום.  לאסוף את כל החומר הרפואי, קבלות והוצאות שנגרמו לך. כל אלו הם חלק מהתביעה.

חשוב לשים לב כי הגרסה לתאונה מופיעה בחומר הרפואי. שנסיבות התאונה מפורטות כמו שצריך.

חשוב לדווח למשטרה.

חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע.

 

מהו שכר הטרחה שעליך לשלם לעורך הדין המומחה בתביעות אופנועים?

שום דבר!

מה הכוונה?

לאחר שפנית לעורך המומחה בתחום שייצג אותך בתביעה שכזאת אינך משלם דבר עד שיתקבל סכום הפיצוי!

שכר הטרחה נקבע באחוזים מסכום התביעה שנפסק לתובע, כאשר עורך הדין מקבל את שכר טרחתו בסוף לאחר שנפסקו הפיצויים.

 

שכר הטרחה נקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והוא קבוע לכל עורכי הדין?

8% במקרה של פשרה ללא תביעה

11% במקרה של פשרה לאחר הגשת תביעה

13% במקרה של פסק דין.

חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום לתאונות אופנוע.

למשרדנו ניסיון של 20 שנה בייצוג נהגי אופנוע ונפגעי תאונות אופנועים. אנו נדאג לליווי צמוד מרגע התאונה ועד רגע קבלת הפיצוי.

 

אנו נדאג לקבלת הפיצוי המקסימלי עבורך!

 

ולסיום קצת סטטיסטיקה:

בשנת 2019 חלקם של האופנועים היו מעורבים ב-3.14% מתאונות הדרכים הקטלניות לעומת 2.10% בשנת  2018 וב-7.9% מהתאונות שהיו בהן נפגעים.

שיעור מעורבותם בתאונות קטלניות הוא פי 9.8 מחלקם מכל כלי הרכב האחרים, לעומת פי 3.6 בשנת 2018.

נהגים מעורבים בתאונות עם נפגעי 8.72% מהנהגים המעורבים בתאונות היו גברים ו-2.27% היו נשים.

אחוז הנשים מכלל המורשים לנהוג עמד על 3.44%.

אחוז הנשים מכלל הנהגים המעורבים בתאונות קטלניות עמד על 7.11%.

חלקם של נהגים צעירים (עד גיל 24) מתוך כלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים, עמד על  8.17%ואילו חלקם בכלל המורשים לנהוג עמד על 2.14%.

לעומת זאת, חלקם של הנהגים המבוגרים (בני 65 ויותר) המעורבים בתאונות עם נפגעים עמד על 0.11%, וחלקם בכלל המורשים לנהוג עמד על 5.41%.

12.8% מכלל הנהגים המעורבים בתאונות עם נפגעים לא עברו עבירת נהיגה בעת התאונה.

 

*הנ"ל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

הפוסט עורך דין תאונות אופנוע הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.

תאונה במתכוון – האם מזכה בפיצוי?

מהי "תאונה במתכוון"?

האם אדם שהתכוון לדרוס אחר, האם אותו אדם שנפגע זכאי לפיצוי?

 

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קבע בישראל אחריות מוחלטת.

מה הכוונה?

שכל אדם שנפגע בתאונה, זכאי לפיצוי ולא משנה אם הוא אשם בתאונה.

אדם יכול להיפגע כנהג, כנוסע ברכב, כהולך רגל, כרוכב על אופניים, כנוסע באוטובוס ועוד דוגמאות.

 

אך מה קורה אם אדם דורס אדם אחר בכוונה על מנת לפגוע בו?

 

האם האדם שנפגע ונגרמו לו נזקי גוף קשים זכאי לפיצוי?

 

מהי תאונת דרכים עפ"י החוק?

ההגדרה הקבועה בחוק קובעת מהי תאונת דרכים?

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, …. ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם…"

כלומר ההגדרה של תאונת דרכים מחריגה תאונה שארעה במתכוון.

כלומר, אותו אדם לא יהא זכאי לפיצוי!

 

מתי נדע שמדובר בתאונה במתכוון?

התובעת התארחה בחגיגת בר מצווה באולמי שמחות באזור התעשייה של נתיבות.

הנתבע הגיע למקום והשתתף בשמחה, לפתע נטל תיק של אחת האורחות בחגיגה, רוקן את תכולת התיק ונמלט אל הרכב שחנה מחוץ לאולמי השמחות, עם תכולת התיק.

התובעת שהבחינה בהעלמות התיק וחשדה כי הנתבע הוא שנטל אותו, יצאה מאולם השמחות ונגשה אל הרכב, בו ישב אותה עת הנתבע ודרשה ממנו להחזיר את התיק על תכולתו.

 

הנהג סירב, דרש מהנתבעת להסתלק וניסה להתניע את הרכב על מנת להימלט מהמקום.

 

לאחר שהתניע את הרכב החל הנתבע בנסיעה על מנת להסתלק בעוד התובעת נתלית על הרכב על מנת שלא ליפול ארצה.

 

תוך שהנתבע מנסה להימלט בנסיעה פגע הרכב ברגלה של התובעת.

 

חברת הביטוח שלא היתה חפצה לשלם לתובעת, טענה כי מדובר

בתאונה במתכוון.

 

התובעת מנגד טענה כי אכן היא פעלה באופן פזיז ובחוסר שיקול דעת כאשר בקשה לעצור את הנתבע הנמלט,

אולם לא העריכה ולא צפתה כי תפגע במהלך האירוע.

 

באשר לכוונות הנתבע –

כל רצונו היה לברוח מהמקום עם הכסף והחפצים שגנב, הוא לא הכיר את התובעת, לא היתה לו שום כוונה לפגוע בה והוא לא נקט בשום פעולה על מנת לפגוע בה בין באופן ישיר ובין בעקיפין.

לפיכך, לכל היותר ניתן לייחס לו אדישות, פזיזות או חוסר אכפתיות לאפשרות כי התובעת תפגע, אך הוא בשום אופן לא התכוון לפגוע בה.

 

התיק הפלילי

בבוא בית המשפט להכריע הוא יבחן האם הוגש כנגד הגנב כתב אישום?

במה הואשם הגנב?

האם הורשע בסופו של יום?

בית המשפט יבחן את העדויות בתיק המשטרה ובהליך הפלילי שיש בהם לשפוך אור גם על ההליך האזרחי.

 

במקרה דנן בחן בית המשפט את כתב האישום והעדויות בתיק הפלילי וקבע כי לגנב מיוחסת עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בגין אירועי הנהיגה. 

לא ניתן לקבוע כי יסוד הכוונה הנדרשת על פי הוראת הסעיף, התממש בהתנהגות הגנב.

נקבע אומנם כי הגנב היה מודע להיצמדותה של התובעת לרכבו, ולניסיונה להיאחז ברכב במהלך הנסיעה, ואולם נוכח העדויות, כי מדובר היה בנסיעה  – כאשר התובעת ספק רצה ספק תלויה על הרכב – למרחק של מטרים ספורים, הרי שלא ניתן לקבוע, כי הגנב ביצע את נהיגתו, בשלב זה, מתוך כוונה להטיל במתלוננת מום, נכות או חבלה חמורה.

 

אם תחילת המעשה היתה יזומה על ידי התובעת שסברה לתומה כי תביא בכך לעצירת הרכב, הרי שהמשך האירועים, מלמד כאמור, כי הגנב לא עצר את הרכב, ואף הגביר את מהירות הנסיעה, חרף הסיכון שנגרם לתובעת שהייתה צמודה לגוף הרכב, והמשך הנסיעה לא נכפה עוד על הגנב.

 

אין גם מקום לקבל את הטענה הנוספת לפיה הגנב לא ידע ולא היה עליו לדעת, כי התובעת עשוייה הייתה להיפגע, נוכח הסיכון שנוצר, לפחות בשלב בו הגביר את מהירות הנסיעה.

על פי העדויות איבדה התובעת אחיזתה ברכב בעת שהגנב הגביר את המהירות, ואז נפלה על הקרקע.

 

עובדה זו לא יכלה להיעלם מעיני הגנב, שכן "התנתקותה" הפתאומית של התובעת מהרכב, בנסיבות אלה, הצביעה על אפשרות מסתברת כי התובעת איבדה שיווי משקל, ונפלה על הקרקע;

 

די היה במבט לאחור, או במראות הרכב, כדי שהגנב יעמוד על כך, כי התובעת אינה עומדת עוד על רגליה, והגנב עצמו אישר כי שמע צעקות במרחק קצר מאחוריו.

 

חרף כך, הגנב מיהר לעזוב את המקום, בלא לבדוק מה אירע לתובעת, שכן בראש מעייניו היה הרצון להרחיק עצמו מהמקום.

 

לנוכח קו ההגנה שנקט הגנב, בו נאחז בטענה כי התובעת לא הגיעה כלל לרכבו, לא סיפק הגנב כל הסבר סביר להתנהגותו זאת, וכך לא ניתן אלא להגיע למסקנה המתבקשת, כי בנסיבות שהוכחו היה על הגנב לדעת, כי התובעת עשויה הייתה להיפגע בתאונה.

 

הגנב עצמו גם התגונן וניסה לטעון כי לא הבחין בתובעת שהיתה תלויה על רכבו ולו היה יודע זאת היה עוצר את הרכב ומגיש לה עזרה;

 

• מאזן ההסתברויות נוטה לכך שהנתבע אכן לא הבחין בתובעת;

 

אלו העובדות שנקבעו בהליך הפלילי אשר שימשו את בית המשפט גם בהליך האזרחי.

 

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט בחן את הפסיקות השונות של בית המשפט העליון בבואו להכריע האם מדובר בתאונה במתכוון.

עולה במקרה דנן כי הגנב ביקש להימלט מאחיזתו של התובעת.

הוא ביקש לנער אותה מן הרכב הנוסע.

כוונה זו, שהיא כוונה לפגוע בתובעת אמנם משנית לכוונתו של הגנב להימלט עם הרכב, אך לכך כאמור אין נפקות.

הגנב נהג ברכב בפראות, תוך שהוא מאיץ את נסיעתו ונוסע בזיגזג, וכל זאת בעת שהתובעת תלויה על הרכב מבחוץ.

 

המסקנה המתבקשת מכך כאמור היא שהגנב ביקש להפיל את

התובעת מהרכב.

 

רצונו של הגנב להפיל את התובעת כרוך בקיומו של רצון לפגוע בה באופן שאינו ניתן להפרדה.

לאור מטרת החזקה הממעטת נשוא הדיון – הוצאת התאונה המכוונת מגדרו של חוק הפיצויים –

ברי כי רצון להפיל אדם התלוי מבחוץ על רכב נוסע שקול לרצון לפגוע באותו אדם.

 

המניע הסופי שעמד מאחורי התנהגותו של הגנב היה אמנם הימלטות עם הרכב, אך בסופו של דבר רצה הגנב לפגוע בתובעת ולו כאמצעי לקידום ההימלטות.

 

 ולכן בית המשפט קבע כי אכן מדובר ב"תאונה במתכוון"

והיא אינה זכאית לפיצוי!

 

הכלל כדי לקבוע האם מדובר בתאונה במתכוון?

תאונה הינה תאונה במתכוון רק כאשר ישנו רצון 'חפצי' של ממש בתוצאה של פגיעה בגופו או ברכושו של האדם.

 

הסתפקות במבחן שנקבע בדין הפלילי-

מודעות לאפשרות קרובה לוודאי לגרימת התוצאה – עלולה להביא לתוצאה של שלילת פיצוי גם במקרים שבהם פגיעה נובעת במישרין מן הסיכון התחבורתי, כגון נסיעה המסכנת אחרים באופן ברור.

 

הכוונה הנדרשת לצורך קיומה של תאונה במתכוון יכולה להיות גם משנית למטרה עיקרית אחרת, שכן אין כל חשיבות לשאלה מהו המניע העומד מאחורי הרצון לפגוע באחר.

הפוסט תאונה במתכוון – יש פיצוי? הופיע לראשונה ב-עו"ד שלהבת רובין.