עורך דין רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לנפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל.

הרשלנות יכולה להיות של כל עוסק במקצוע רפואי או פרה-רפואי, לרבות: רופא, אחות, לבורנט, רוקח, טכנאי רנטגן וכיוצ"ב.

הרשלנות יכולה להתבטא אף באי מתן הסברים על מהות הטיפול, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו.

על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית, על הנפגע להוכיח שני תנאים מצטברים:

1. כי הגורם שנגדו נטענת הרשלנות חב לנפגע חובת זהירות וכי אותו גורם הפר חובה זו המוטלת עליו.

2. כי נגרם לנפגע נזק גוף, כאשר קיים קשר סיבתי בין נזק הגוף של הנפגע לבין הרשלנות של אותו גורם.

תביעות שעילתן רשלנות רפואית הינן תביעות מסובכות, הדורשות מיומנות משפטית

גבוהה, והמלצתנו הינה לפנות אל עו"ד הבקיא בתחום זה.

לכתב התביעה אשר מוגש לבית המשפט יש לצרף חוות דעת רפואית הניתנת ע"י מומחה רפואי בתחום הספיציפי נשוא התביעה, המפרטת מהי אותה הרשלנות כלפי הנפדע ומהו הנזק שנגרם לו.

בדרך כלל תבקש חברת הביטוח – המבטחת את הגורם אשר נטענת נגדו טענת הרשלנות – לבדוק את הנפגע ע"י מומחה מטעמה ולהגיש חוות דעת זו מטעמה לבית המשפט.

ב. נזקי הגוף הנכללים בתביעה?

גובה הפיצויים יקבע בהתאם לחומרת הפגיעה ובהתאם לנכות שנותרה לנפגע.

ראשי הנזק נחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

נזק מיוחד המתייחס לנזקים מיום התאונה ועד הגשת כתב התביעה.

נזק כללי, המתייחס לנזקים עתידים כולל כאב וסבל.

ראשי הנזק הינם:

1. הפסדי שכר
2. הוצאות רפואיות
3. הוצאות בגין נסיעות
4. עזרת צד ג'
5. כאב סבל

יצויין כי בתביעות מעין אלו, לבית המשפט ישנו שיקול דעת נרחב באשר לגובה הפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לנפגע.

ג. עד מתי ניתן להגיש תביעה:

ניתן להגיש עד 7 שנים מיום התאונה, כאשר קטין שנגרמו לו נזקי גוף יכול להגיש תביעתו עד גיל 25.

תביעה מכוח פוליסת ביטוח מנהלים ו/או תאונות אישות, ניתן להגיש עד 3 שנים מיום התאונה  (ישנן פוליסות שקובעות מועד אחר כדוגמת 3 שנים מיום שנקבעת נכותו הצמיתה של הנפגע).

ד. באיזה בית משפט תובעים?

1. במקרה של פגיעה קלה אשר אינה מלווה בנזקים כבדים, הניתנים להוכחה בקלות –

סביר להניח כי התיק כלל וכלל לא יגיע לבית המשפט, ויסתיים בפשרה בין הנפגע למעביד ו/או לחברת הביטוח.

2. כללי מקום השיפוט קבועים בתקנות 3-7 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד –

1984, אך ניתן לומר כי בד"כ תוגש התביעה לפי מען הנתבע ו/או חברת הביטוח או אחד מסניפיו. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת התביעה.

3. הכללים על-פיהם נקבעת סמכות שיפוט עניינית (בית משפט שלום, מחוזי וכיו"ב),

קבועים בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984.

בהתייחס לתביעות נזיקין תקבע ערכאת השיפוט לפי שווי התביעה:

בתביעות בהן מוערך הנזק בסכום הנמוך מ- 2,500,000 ש"ח

תוגש התביעה בבית משפט השלום.

בסכום הגבוה מ- 2,500,000 ש"ח תוגש התביעה בבית משפט מחוזי.

4. כל צד רשאי (אם כי לא תמיד מומלץ) להגיש ערעור על פסק הדין.

ערעור על פסק דין של בית משפט שלום יוגש לבית המשפט המחוזי,

ואילו על פסק דין של בית המשפט המחוזי יוגש הערעור לבית המשפט העליון.

אז מה עושים עכשיו?

• אוספים את כל החומר הרפואי החל מהפנייה הראשונית לרופא ועד לתום הטיפול, כולל בדיקות דם ובדיקות אחרות שנעשו.

• אם ישנם עדים להסבר ו/או להעדר הסבר שניתן ע"י הגורם המתרשל, לרשום את שמו ופרטיו.

• יש לשמור ולתעד הוצאות כספיות שנגרמו עקב התאונה כגון, מוניות, תרופות, אביזרים אורטופדים, העסקת עזרה חיצונית.

• לתאם פגישה עם עורך-דין המתעסק בתחום הנזיקין ומומחה בתחום הרשלנות הרפואית.

מה לא עושים?

לא מומלץ לדבר עם חוקר מטעם חברת הביטוח לפני היוועצות עם עורך הדין!

הידעת?

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות:

משרד הבריאות ממונה, בין היתר, על משמעת רופאים, ומופקד על בדיקת התנהגות לא הולמת לרופא.

כל תלונה על רשלנות רפואית או על פגיעה בזכויות החולה, מועברת לבדיקתו של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

דין משמעתי:

אם הנתבע, איש צוות רפואי, הוא עובד מדינה, ניתן להעמידו לדין בגין התרשלות בביצוע" תפקידו לפי חוק שירות המדינה – משמעת.

אם הנתבע הוא עובד עיריה, ניתן להעמידו לדין לפי פקודת העיריות, המסתמכת על חוק זה", אומר ד"ר תירוש, ומוסיף,

שבמידה שהמוסד אינו סטטוטורי, כמו קופת-חולים כללית, ניתן, בגין רשלנות רפואית, להעמיד איש צוות רפואי לדין משמעתי, המבוסס על הסכמי העבודה

(במקרים כאלה, קל יותר לפטר רופא או איש צוות רפואי ).

רוצה לדעת עוד?

צרו עמנו קשר עוד היום!