אוטם שריר הלב לרופא, יום אחרי ניתוח מורכב ולחוץ
האם רופא בכיר שביצע ניתוח מורכב ומסובך שלא ביצע מעולם וגרם לו ללחץ ממשי אשר הביא לאוטם שריר הלב יוכר כנפגע של "תאונת עבודה"?
מנהל היחידה לכירורגית כלי דם בבית החולים, הוזעק בשעות הערב לבית החולים בשל סיבוך שאירע במהלך ניתוח לאחד החולים.
הניתוח כלל סכנה ממשית לחיי המטופל.
הרופא טען כי במהלך הניתוח אשר כמוהו לא ביצע מעולם, היה מורכב ונדיר וחש לחוץ ונסער.
ביום למחרת חש כאבים בחזהו שאובחנו לבסוף כאוטם בשריר הלב.
- האם יש להכיר בזה כ"תאונת עבודה"?
- ביטוח לאומי דחה את תביעתו של הרופא!
- הרופא לא אמר נואש והגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה!
- גם בית הדין האזורי דחה את תביעתו של הרופא!
- הרופא, שוב, לא אמר נואש והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה!
- אולם גם שם נדחה ערעורו של הרופא.
בית הדין הארצי קבע:
הלכה היא כי תנאי הכרחי להכרה באוטם שריר הלב כ"תאונה" הוא:
שהגורם לאוטם היה "אירוע חריג", היינו "מאמץ פיזי בלתי רגיל" או "מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן.
השאלה אם מדובר במאמץ או במתח שהינם יוצאי דופן נבחנת על פי מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח המסוים, אך תוך בחינתו בעיניים אובייקטיביות, בקנה מידה של סבירות.
שאלת קיומו של אירוע חריג בעבודה היא לפיכך שאלה שההכרעה בה היא עובדתית בעיקרה.
בית הדין האזורי הכריע בשאלות העובדתיות וקבע כי:
אומנם הניתוח היה הראשון מסוגו שבו נתקל הרופא, אולם מאחר ומדובר ברופא בכיר, מקצועי ובעל ניסיון וכן ותק של שנים רבות, שהיה מעורב בעבר בניתוחים מסובכים ובמקרים נדירים אחרים דומים אין מודבר ב"אירוע חריג".
ולכן קבע בית הדין הארצי כי צדק בית הדין האזורי ובמקרה זה לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בפסק הדין.
בית הדין אף בחן את החומר הרפואי ואת דו"ח סיכום הניתוח, אשר גם שם לא נרשמה חריגות מיוחדת מלפני הניתוח, במהלכו או בסיומו.
לכן קבע בית הדין הארצי כי בהתאם לפסיקה, יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע, בהתבסס על ההנחה כי בסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו.
כך גם ביה"ד מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה והמסמכים הרפואיים מהווים ראיות בעלות משקל משמעותי במארג הראיות והעדויות עליו מבסס ביה"ד את ההכרעה בדבר התרחשות האירוע הנטען.
במקרה זה, ברישומים הרפואיים לא רק שלא אוזכר אירוע חריג כלשהו – בין הקשור לעבודה ובין בכלל,
אלא אף נרשם כי חש בכאבים אשר החלו לראשונה בשעות הערב יום קודם הגעת המערער לחדר המיון וחלפו לאחר זמן.
גם אם אין מדובר באנמנזה סותרת, וגם אם לא תמיד ניתן לצפות מאדם הסובל מאוטם שריר הלב ומגיע לטיפול רפואי לספר לרופאיו את כל שהתרחש בימים שקדמו לכך, במקרה זה המערער עדכן את הרופאים המטפלים בו על הרקע הרפואי האישי והמשפחתי, אך לא הזכיר את אירוע הניתוח המדובר.
המערער לא סיפר לרופאים המטפלים כי היה שרוי במתח קיצוני וכי במהלך הלילה נדדה שנתו וחש שלא בטוב על אף שנתון זה הינו סממן חשוב באנמנזה וחזקה על המערער כרופא שידע על כך.
גם אם העדר הרישום במסמכים הרפואיים אינו חזות הכול ואין לצפות בהכרח שטענה בדבר אירוע חריג תבוא לביטוי במסמכים הרפואיים מזמן אמת,
במקרה זה הדבר מצטבר לשאר קביעותיו של ביה"ד האזורי ומחליש את טענת המערער בדבר עוצמתו של האירוע החריג מבחינה סובייקטיבית;
ולכן תביעתו של הרופא נדחתה והוא לא הוכר כ"נפגע עבודה".
הדבר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.
רוצים לברר האם המקרה שלכם נחשב כ"תאונת עבודה" – צרו איתנו קשר.
