מתי יש להכיר באירוע מוחי/ באוטם שריר בלב, בו לוקה אדם, כ"תאונת עבודה"?
- תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק, לגבי עובד שכיר, כ:
"תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו עבור מעסיקו או מטעמו".
- כיום המבחן הנהוג בבית הדין לעבודה להיותו של אירוע מוחי / אוטם שריר הלב "תאונת עבודה" הינו:
מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד",
כאשר בית הדין לעבודה קובע קיומו או אי קיומו של אירוע חריג לפי עובדות המקרה ועפ"י נסיבותיו.
- בית הדין בוחן את מכלול העובדות על בסיס סובייקטיבי הנוגע לנפגע ואת משקלם של האירועים (לדוג' ויכוח חריג בעבודה או מכתב פיטורין) ביום בו ארע אירוע מוחי / אוטם שריר הלב מול עבודתו הרגילה והשגרתית של הנפגע.
טיפ! חשוב שאירועי אותו יום חריג יוזכרו במסמכים הרפואיים וכמה שיותר סמוך!
- בית הדין קובע את סמיכות הזמנים בין קרות האירוע החריג בעבודה לבין התפתחות אירוע מוחי / אוטם שריר הלב, וככל שסמיכות הזמנים קרובה, כך ישנה נטיה להכיר בזה כ"תאונת עבודה".
- לאחר שהכריע בית הדין לעבודה כי אכן ארע אירוע חריג במסגרת עבודתו של הנפגע, ימנה בית הדין מומחה רפואי אשר יקבע האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה (לדוג' ויכוח חריג בעבודה או מכתב פיטורין)לבין אירוע מוחי / אוטם שריר הלב.
- המומחה הרפואי בודק את עברו הרפואי של התובע, האם האירוע המוחי / אוטם שריר הלב התפתח כתוצאה ממחלה טבעית או כתוצאה מהשפעת העבודה.
* עישון כבד,
* לחץ דם וכד'.
- כאשר קיימות 2 חוות דעת רפואיות של מומחים הסותרות במסקנותיהן אחת לשניה, יש להעדיף את חוות הדעת שהינה לטובת הנפגע.
- בפסק דין של בבית הדין הארצי לגבי אירוע מוחי, נקבע כי:
אמנם המומחה היועץ הרפואי כתב כי השפעת העבודה על האירוע המוחי היתה פחותה בהרבה מההשפעה של מצבו הקודם.מאידך ציין המומחה שאלמלא האירוע החריג היה הדמם במוח קורה מאוחר יותר.
מסיבה זו ובהתחשב בסמיכות הזמנים בין העבודה החריגה לאירוע המוחי ביה"ד הארצי לעבודה, קיבל את הערעור והכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה
.
תמיד מומלץ להוועץ בעורך דין המתמחה בנזיקין